מאת נעה גנזבורג, Bsc
מחקר חדש מעורר מחלוקת על השילוב של hydroxychloroquine עם azithromycin בחולים COVID-19. החוקרים מדווחים כי הציגו ירידה משמעותית בעומס הויראלי (כלומר, 83% מהמטופלים היו שלילים לנגיף ביום השביעי למחקר, ו93% היו שליליים לנגיף ביום השמיני), והם מציגים שיפור קליני בהשוואה לתהליך הויראלי הרגיל. מבין המטופלים שהשתתפו במחקר, היה מקרה מוות אחד, ושלושה מטופלים הועברו ליחידות לטיפול נמרץ.
בכתבה במדסקייפ עלתה הטענה כי על אף התוצאות המבטיחות, המחקר לא כלל זרוע בקרה חיונית. בראיון עם ד”ר בנג’מין דווידו, מומחה למחלות זיהומיות בבית חולים בפאריז, הוא נשאל לגבי התוצאות שהוצגו ועל היותן מייצגות את יעילות הטיפול ב-hydroxychloroquine.
ד”ר דווידו טוען כי ממצאי המחקר לא מציעים מידע חדש או עדויות סטטיסטיות. המחקר מציע כי בין הימים ה-5 ל-7 לטיפול, מעט מאד מטופלים משירים את הוירוס. לדבריו, גם אם לא יהיה צורך במחקר אקראי כדי לגלות את התועלת שבטיפול, עליו להשוות לפחות את הטיפול, לטיפול אחר (למשל hydroxychloroquine בלבד, או לטיפול סטנדרטי).
הוא גורס כי המחקר צריך זרוע ביקורת סטנדרטית. גיוס מהיר של 80 מטופלים מצביע על כך שהחוקרים גייסו מטופלים שיכולים ללכת בזכות עצמם, כלומר מקרים שאינם חמורים. הוא מציין שהאוכלוסיה במחקר איננה מייצגת, מפני שרב המטופלים סבלו ממחלה קלה, נמצאים בביתם ולא מאושפזים.
עורכי המחקר טענו שהעמדה של זרוע בקרה במחקר זה איננה מוסרית. ד”ר דוידו מסכים עם הטענה באשר למטופלים המציגים גורמי סיכון שמפתחים דלקת ריאות.
לדבריו, הכוונה היא להימנע מהמתנה ללא מעש להתפרצות מחלה חריפה כדי לשלוח מטופלים לטיפול נמרץ על מנת להתחיל בטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!