עדיפות ל-Tocilizumab בהשוואה ל-Azathioprine בחולים עם NMOSD (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ANA)

מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-144 מטעם ה-American Neurological Association עולה כי Tocilizumab (אקטמרה) הדגימה יעילות גבוהה יותר מ-Azathioprine (אימוראן) בטיפול ב-NMOSD (Neuromyelitis Optica Spectrum Disorder). מחקר ראש בראש הראשון מסוגו להשוואת שתי התרופות הדגים סיכון נמוך משמעותית להתלקחות עם Tocilizumab, בהשוואה ל-Azathioprine, בנוסף לסיכוי נמוך יותר להתקדמות מוגבלות.

מדגם המחקר כלל 118 חולים (97% נשים, גיל ממוצע של 47 שנים) עם NMOSD עם לפחות שני התקפים בשנה האחרונה, או שלושה התקפים בשנתיים האחרונות. המשתתפים גויסו משישה מרכזים בסין בין אוקטובר 2017 ועד אוגוסט 2018. מחצית מהמשתתפים קיבלו טיפול תוך-ורידי ב- Tocilizumabבמינון 8 מ”ג/ק”ג, בעוד שהמחצית השניה טופלה ב-Azathioprine במינון 2-3 מ”ג/ק”ג.

התוצא העיקרי היה מרווח הזמן עד להישנות ראשונה. החוקרים מדווחים כי 86% מהמטופלים ב- Tocilizumab לא חוו הישנות לאחר תקופה ממוצעת של 48 שבועות, זאת בהשוואה ל-48.1% מהמטופלים ב-Azathioprine (יחס סיכון של 0.23, רווח בר-סמך 95% של 0.107-0.518, p<0.001).

בקרב חולים שטופלו ב- Tocilizumabתועד גם סיכוי גבוה יותר להקלה ממושכת במוגבלות, בהשוואה למטופלים ב-Azathioprine, כאשר התקדמות תועדה ב-8.9% לעומת 29.5% מהחולים, בהתאמה (יחס סיכון של 0.28, רווח בר-סמך 95% של 0.10-0.79, p=0.01).

עוד מדווחים החוקרים כי טיטר נוגדני Anti-AQP4 בדם גם כן היה נמוך משמעותית בקבוצת הטיפול ב- Tocilizumab, בהשוואה לטיטר כמעט יציב בקבוצת הטיפול ב-Azathioprine (p=0.03).

בכל הנוגע לבטיחות הטיפול, ב-61% מהמטופלים ב- Tocilizumab תועדו אירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי, כולל עייפות, פריחה עורית, לויקופניה, או עליה באנזימי כבד, זאת בהשוואה ל-83% מהחולים שטופלו ב-Azathioprine.

שלושה חולים בקבוצת הטיפול ב-Azathioprine פרשו מהמחקר בשל אירועים חריגים חמורים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי זהו המחקר ההשוואתי, רב-מרכזי, גדול, הראשון להערכת NMOSD. הממצאים מספקים עדויות חשובות המסייעות בבחירת הטיפול התרופתי בחולים אלו.

מתוך הכנס השנתי ה-144 מטעם ה-ANA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן