דיאטה עתירה במרכיבים בעלי פוטנציאל אינסולינמי ודלקתי מלווה בעליה משמעותית במשקל הגוף בטווח הארוך בגברים ונשים מבוגרות, ללא תלות בסך הצריכה האנרגטית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Journal of Nutrition.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין שינויים בשני דפוסי תזונה (מרכיבים בעלי פוטנציאל אינוסלינמי ודלקתי) ובין עליה במשקל לאורך 24 שנים, במרווחים של ארבע שנים. הם עקבו אחר 54,397 נשים ממחקר Nurses’ Health Study ו-33,043 גברים ב-Health Professionals Follow-Up Study (1986-2010) ובחנו את מדדי EDIH (Empirical Dietary Index for Hyperinsulinemia) ו-EDIP (Empirical Dietary Inflammatory Pattern) משאלוני תזונה שחולקו כל ארבע שנים. שני המדדים סיכמו את הצריכה של 18 קבוצות מזון, אשר סווגו לפי הפוטנציאל האינסולינמי והדלקתי על-בסיס הרמות בדם של סמנים דלקתיים או תגובת אינסולין.
מדד מסת הגוף הממוצע עמד בתחילת המחקר על 25.4 ק”ג למטר בריבוע. בהשוואה למשתתפים שערכו שינויים מעטים בדפוס התזונה (חמישון שלישי) לאורך 6 מקבצים של ארבע שנים; בקרב משתתפים ששינו את הרגלי התזונה לצריכת מרכיבים בעלי פוטנציאל אינוסלינמי ודלקתי קטן יותר (חמישון ראשון) עלו הרבה פחות במשקל הגוף, ללא תלות בסך הצריכה האנרגטית, מדד מסת גוף, פעילות גופנית והרגלי עישון: שינוי של 0.65- ק”ג ושל 0.29- ק”ג בארבע שנים עם EDIH ו-EDIP, בהתאמה, בנשים; שינוי של 0.60- ק”ג ושל 0.19- ק”ג בארבע שנים, בהתאמה, בגברים.
מנגד, אלו ששינו את דפוסי התזונה לכיוון של דיאטה בעלת פוטנציאל יותר אינסולינמי או דלקתי (חמישון חמישי) נרשמה עליה גדולה יותר משמעותית במשקל הגוף: שינוי של 0.43 ק”ג ושל 0.15 ק”ג עם EDIH ו-EDIP, בהתאמה, בנשים; ושל 0.49 ק”ג ו-0.22 ק”ג, בהתאמה, בגברים.
הממצאים היו בולטים יותר בקרב אלו שסבלו מעודף-משקל או השמנת-יתר, בקרב משתתפים צעירים יותר, אלו שהיו פחות פעילים גופנית ואלו שמעולם לא עישנו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי דיאטה המבוססת על מרכיבי מזון בעלי פוטנציאל יותר אינסולינמי או דלקתי מלווה בעליה ארוכת טווח במשקל הגוף, הן בגברים והן בנשים, ללא תלות בסך הצריכה האנרגטית. דפוסי תזונה המבוססים על מרכיבים בעלי פוטנציאל אינסולינמי ודלקתי קטנים עשויים לסייע במאמצים למניעת עליה במשקל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!