במרבית הילדים המטופלים בטיפות עיניים המכילות Timolol לטיפול בהמנגיומה ניתן לזהות רמות תרופה בדם בעלות השפעה תרפואיטית במבוגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology.
החוקרים בחנו את הנתונים ב-76 תינוקות (גיל חציוני של 6.7 חודשים), מרביתם טופלו בטיפה אחת של Timolol ביום. מבין 92 הדגימות הזמינות, ב-93% היו רמות Timolol מדידות בדם. ב-8% תועדו רמות בדם של מעל 0.2 ננוגרם/מ”ל, אשר במבוגרים גורמות לחסימת קולטני ביתא.
עובי ההמנגיומה זוהה כגורם המנבא היחיד של ריכוזי התרופה בדם, כאשר בכל המקרים בהם תועדו רמות גבוהות של התרופה בדם המטופלים היו מעל גיל שישה חודשים ואובחנו עם המנגיומות עבות מאוד; באופן פרדוקסאלי, משפחות אלו סירבו לטיפול פומי ב-Propranolol בשל חשש מפני חשיפה סיסטמית לתרופה והסיכון לאירועים חריגים.
עם זאת, החוקרים כותבים כי למרות שטיפול מקומי ב-Timolol הוביל לחשיפה סיסטמית לתרופה, בדומה לחסמי ביתא פומיים, נראה כי הטיפול נסבל היטב, כאשר סקירות רטרוספקטיביות ומטה-אנליזות דיווחו על מעט אירועים חריגים ביילודים שטופלו ב-1-2 טיפות ביום.
בימים אלו מתכננים מחקר בשלב 2 להערכת Timolol לטיפול בהמנגיומיות, אשר צפוי לשפוך אור נוסף על הנושא ועל בטיחות הטיפול באוכלוסיה זו.
J Am Acad Dermatol 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!