אימוני הליכון אך לא טיפול ב-GM-CSF מסייעים בשיפור הליכה בחולים עם מחלת עורקים היקפית (מתוך כנס ה-AHA)

זריקות תאים פרוגניטורים GM-CSF (Granulocyte-Macrophage Colony Stimulating Factor) לא סייעו לחולים עם מחלת עורקים היקפית ללכת למרחק רב יותר במבחן הליכה בשש דקות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש. עם זאת, אימוני הליכון תחת השגחה הובילו לשיפור מתון ובעל משמעות קלינית בהליכה באוכלוסיית חולים זו.

החוקרים סברו כי זריקות GM-CSF יסייעו ביצירת כלי דם חדשים בשרירי הרגליים בחולים עם מחלת עורקים היקפית. בין 2012-2016, החוקרים גייסו חולים בגילאי 55 שנים ומעלה משיקגו עם מחלת עורקים היקפית, עם ובלי תסמינים.

מדגם המחקר כלל 827 חולים אך החוקרים הוציאו מהמחקר 75% מהנבדקים, בעיקר מאחר ולא סבלו ממחלת עורקים היקפית (439 חולים). 89 חולים נוספים לא היו מעוניינים או מסוגלים להשתתף בתכניות האימונים.

בסיכומו של דבר חולקו 210 משתתפים לארבע קבוצות: GM-CSF עם אימונים (53 חולים), GM-CSF עם הרצאות (53 חולים), פעילות גופנית עם פלסבו (53 חולים), הרצאות עם פלסבו (51 חולים).

זריקות GM-CSF ניתנו במינון של 250 מק”ג/מ”ר/יום, שלוש פעמים בשבוע, למשך שבועיים. זריקות פלסבו ניתנו בתדירות דומה. אימוני הליכון כללו אימונים תחת השגחה, שלוש פעמים בשבוע, למשך שישה חודשים, עם הגדלת זמני ההליכה בחמש דקות למפגש בכל שבוע, עד אימונים במשך 40-50 דקות ומהירות ההליכון והדרגה תאמו להופעת תסמינים של איסכמיה של הרגל.

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 67 שנים, 38% סבלו מסוכרת. 30% מהחולים סבלו מצליעה לסירוגין; 65% סבלו מתסמינים אחרים של איסכמיה של הרגל וב-4% לא תועדו תסמינים ברגליים בעת מאמץ.

החוקרים בחנו את התוצאים לאחר 6 ו-12 שבועות, ושישה חודשים. 92% מהמשתתפים השלימו 12 שבועות מעקב. התוצא העיקרי היה השינוי במרחק הליכה בשש דקות לאחר 12 שבועות טיפול, בהשוואה למרחק בתחילת המחקר.

לאחר 12 שבועות, שילוב אימוני הליכון עם GM-CSF לא הביא לשיפור משמעותי בתוצאות מרחק הליכה בשש דקות, בהשוואה לאימוני הליכון בלבד או יותר בהשוואה ל-GM-CSF בלבד. מתן GM-CSF בלבד לא הביא לשיפור במרחק הליכה בשש דקות בהשוואה להרצאות עם פלסבו (הבדל ממוצע של 1.4- מטרים). עם זאת, פעילות גופנית לבדה הובילה לשיפור משמעותי במרחק הליכה בשש דקות, בהשוואה להרצאות עם פלסבו (הבדל ממוצע של 33.6 מטרים).

לא תועדו הבדלים משמעותיים בהרחבת עורק ברכיאלי משנית לזרימת דם עם פעילות גופנית או טיפול ב-GM-CSF.

מתוך כנס ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן