במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Society of Echocardiography קוראים הכותבים לאונקולוגים וקרדיולוגים לשתף פעולה במטרה להגן על מטופלים ששרדו מחלות ממאירות מפני סיבוכים קרדיווסקולאריים של הטיפול האונקולוגי.
ברקע למחקר מסבירים המומחים כי לאחר החלמה מסרטן, השורדים אינם הולכים לעולמם עקב הממאירות, אלא עקב מחלות לב. המטרה של הקרדיולוגים והאונקולוגים היא למנוע תמותה עקב מחלות לב וכלי דם וההמלצות החדשות מספקות הנחיות אודות מעקב סמנים ובדיקות אקו-לב, בין יתר האמצעים.
נושא CTRCD (Cancer Therapeutics-Related Cardiac Dysfunction) נבע בראשיתו מאי-ספיקת לב על-רקע טיפול באנתרציקלינים. עם זאת, החשש מפני פגיעה לבבית התרחב בעקבות עליה במספר התרופות העלולות לגרום לנזק לשריר הלב ומצויות כיום בשימוש בטיפול במחלות ממאירות ועקב העליה במספר המטופלים ששרדו מחלות ממאירות.
CTRCD מסווגת בהתאם למנגנון הרעילות, כאשר סוג 1 הוא תלוי מינון, בדומה לפגיעה הנובעת מהטיפול ב-Doxorubicin, ולרוב מופיעה לאחר מתן טיפול בעל רעילות לבבית, כאשר הנזק הוא בלתי הפיך; סוג 2 הוא נזק הנובע מטיפול דוגמת Trastuzumab, אינו תלוי-מינון ולעיתים קרובות הפיך.
פאנל מומחים ממליץ על גישה משולבת הכוללת בדיקות הדמיה ובדיקות סמנים בדם ומציע להשלים בדיקת אקו-לב בתחילת הטיפול (בסיס) בכל החולים לפני התחלת טיפול אונקולוגי. המומחים מכירים בכך שייתכן וגישה זו אינה ישימה, אך ממליצים בחום על השלמת הערכה לבבית בתחילת הדרך באלו עם מחלה קרדיווסקולארית או הפרעה בתפקוד חדר שמאל ובאלו מעל גיל 65 שנים או חולים המתוכננים לטיפול במינון של מעל 350 מ”ג למ”ר מאחת התרופות האחראיות לפגיעה מהסוג הראשון או שילוב של תכשירים מהסוג הראשון והשני.
על ההערכה הלבבית הבסיסית לכלול אק”ג להערכת קצב הלב ולזהות סימנים לאיסכמיה במנוחה, ובדיקת הדמיה לבבית (לרוב אקו-לב) להערכת מבנה ותפקוד הלב. עוד ממליצים המומחים על הערכה בסיסית של מדד GLS (Global Longitudinal Strain), מדד להערכת דפורמציה של חדר שמאל ו/או רמות טרופונין, סמן לנזק לשריר הלב.
בין ההמלצות מופיעה המלצה לייעוץ קרדיולוגי בנוכחות מקטע פליטה של חדר שמאל הנמוך מ-35%, GLS נמוך מהטווח התקין או רמות טרופונין מוגברות.
בחולים שטופלו באנתרציקלינים או תרופות אחרות הגורמות לנזק מסוג 1, הפאנל ממליץ על מעקב עם השלמת הטיפול במינונים נמוכים מ-240 מ”ג למ”ר ולפני כל מחזור טיפול נוסף עם מינון של מעל 240 מ”ג למ”ר. מדובר בשינוי ניכר מההמלצה הקודמת של סף של 400 מ”ג למ”ג.
במטופלים ב-Trastuzumab או תרופות אחרות המובילות לנזק מסוג 2, ממליצים המומחים על בדיקות אקו-לב כל שלושה חודשים במהלך הטיפול. במידה וניתן Trastuzumab לאחר טיפול באנתרציקלינים, מומלצת הערכה בסיסית הכוללת את מקטע הפליטה של חדר שמאל, GLS ורמות טרופונין, עם חזרה על הבדיקות כל שלושה חודשים במהלך הטיפול ושישה חודשים לאחר סיום הטיפול.
לאור הסיכון הידוע של מעכבי טירוזין-קינאז, Sunitinib ו-Sorafenib בחולים עם מחלה כלילית ידועה, ממליצים המומחים לעקוב אחר לחץ הדם והתסמינים. בהעדר נתונים נוספים, ההמלצה היא להשלמת אקו-לב בתחילת הטיפול עם מעקב כל חודש וכל שלושה חודשים במהלך הטיפול עם מעכבי קולטן VEGF או VEGF.
בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב, למרות שאינה זמינה באופן נרחב, מומלצת במידה ושוקלים הפסקת טיפול כימותרפי לאחר CTRCD.
אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות בחשד ל-CTRCD בחולים ללא גורמי סיכון נוספים (דוגמת הקרנות), מדדי GLS יציבים במהלך טיפול כימותרפי, מדד GLS של שש לאחר השלמת הטיפול בכימותרפיה מסוג 1 או רמות טרופונין שליליות במהלך הטיפול.
לאחר השלמת הטיפול, ובפרט בחולים שלא היו במעקב בגישה של זיהוי מוקדם של פגיעה תת-קלינית בתפקוד חדר שמאל, פאנל המומחים ממליץ לשקול הערכה קרדיווסקולארית שנתית ע”י איש צוות רפואי, בחיפוש אחר סימנים ותסמינים של מחלות לב וכלי דם, עם בדיקות הדמיה לבביות נוספות לפי הצורך ושיקול הדעת הרפואי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!