חוקרים מקוריאה מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת American Journal of Cardiology כי מינונים סטנדרטיים של Atorvastatin ובאופן בולט יותר, Rosuvastatin, מעודדים נסיגה בנגעים טרשתיים קלים בעורקים הכליליים בחולים שלא טופלו קודם לכן בסטטינים.
לדברי החוקרים, נסיגה של הפלאק הטרשתי תועדה ב-70% מהחולים, שיעור מעט גבוה יותר מזה שתואר במחקרים קודמים להערכת הטיפול בתרופות ממשפחת סטטינים. עם זאת, המחקר כלל רק חולים עם נגעים טרשתיים קלים בעורקים הכליליים, שלא טופלו קודם לכן בסטטינים, מדובר בחולים בהם קיים סיכוי גבוה יותר לנסיגה של הנגע הטרשתי בתגובה לסטטינים.
במסגרת מחקר ARTMAP התבססו החוקרים על בדיקות IVUS (Intravascular Ultrasound) להשוואת ההשפעות של Atorvastatin (10-20 מ”ג ביום) לעומת Rosuvastatin (10 מ”ג ליום) על נגעים טרשתיים קלים בעורקים הכליליים.
מדגם המחקר כלל 350 חולים, בהם 271 עם נתונים זמינים אודות תוצאות בדיקת IVUS בתחילת המחקר ובמהלך המעקב.
יעד הסיום העיקרי היה השינוי במדד TAV (Total Atheroma Volume) לאחר שישה חודשים, ושינוי זה היה גדול יותר משמעותית עם Rosuvastatin (7.4%-) בהשוואה ל-Atorvastatin (3.9%-, p=0.018).
נסיגה של הפלאק הטרשתי (כל שינוי שלילי ב-TAV) תוארה בשיעור גדול יותר של חולים שטופלו ב-Rosuvastatin (78.1% לעומת 65.0%), אך השינוי באחוז נפח האתרומה לא היה שונה משמעותית בין שתי קבוצות הטיפול.
לאחר שישה חודשים, השיפור בפרופיל השומנים בדם היה דומה בהיקפו בשתי הקבוצות.
החוקרים כותבים כי להערכתם, לא צפויה נסיגה של נגעים טרשתיים מתקדמים עם הסתיידויות רבות עם טיפול בסטטינים. לפיכך, מבחינת נסיגה של הנגע הטרשתי, ייתכן ויש יתרון להתחלת טיפול בסטטינים בשלב מוקדם יותר.
עדיין לא ברור אם ההבדלים בין Atorvastatin ובין Rosuvastatin יתורגמו לעדיפות קלינית של Rosuvastatin והחוקרים אינם נכנסים לנושא העדיפות של תרופה אחת על-פני אחרת בשלב זה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!