ממחקר קטן שפורסם במהדורת נובמבר של כתב העת Cell Metabolism עולה כי רסברטרול, מרכיב המצוי ביין אדום, עשוי להביא לשיפור המצב הבריאותי של גברים שמנים.
לדברי החוקרים, למרות שמרבית ההשפעות שזוהו היו צנועות, הן היו עקביות והצביעו על השפעה חיובית על הפרופיל המטבולי. במחקרים קודמים, נראה היה כי רסברטרול מאריך חיים בעכברים והביא לנסיגה בחלק מהנזק שנגרם עקב השמנת-יתר. המחקר הנוכחי, המחקר הקליני הראשון להערכת רסברטרול שפורסם בכתב עת סיקור-עמיתים, לא הדגים השפעה על תוחלת החיים בבני אדם, אך אישר את ההשפעות המטבוליות שתוארו בעכברים.
ההשפעות היו דומות לאלו שתועדו עם הגבלה קלורית חמורה, שהוכחה גם היא כגישה לשיפור מטבוליזם והארכת חיים ביונקים.
במטרה לבחון אם ניתן לשחזר את ההשפעות על בעלי חיים גם בבני אדם, החוקרים גייסו 11 גברים שמנים, אך בריאים פרט לכך, למחקר אקראי, כפל-סמיות. הגברים נטלו פלסבו או רסברטרול במינון 150 מ”ג בצורת resVida פעם ביום, למשך שלושים ימים. לאחר ארבעה שבועות הפסקה, הם נטלו את אפשרות הטיפול המקבילה (כלומר, רסברטרול במינון 150 מ”ג באלו שנטלו פלסבו, או פלסבו לאלו שנטלו רסברטרול) למשך 30 הימים הבאים.
החוקרים מדווחים כי הן רסברטרול והן דיהידרורסברטרול (סך רסברטרול מצומד ולא-מצומד) נמצאו בדמם של המטופלים, עדות למטבוליזם של רסברטרול בגברים. לחץ הדם הסיסטולי הממוצע היה 124.7 מ”מ כספית עם רסברטרול, בהשוואה ל-130.5 מ”מ כספית עם פלסבו, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית (p=0.006). לחץ הדם הדיאסטולי נותר זהה. לחץ הדם העורקי הממוצע היה מעט נמוך יותר (94.9 לעומת 97.9 מ”מ כספית, p=0.02). לא נמצאה השפעה משמעותית על מסת הגוף.
לאחר שאכלו ארוחה נוזלית, שיא רמות סוכר ותגובת אינסולין תואר לאחר 30 דקות עם נטילת פלסבו ו-60 דקות עם רסברטרול. רמות לפטין וריכוז הלויקוציטים היו נמוכים יותר משמעותית בקרב מטופלים ברסברטרול, בהשוואה לפלסבו. סמנים לדלקת סיסטמית היו נמוכים יותר בקבוצת הטיפול ברסברטרול, אך רק עם TNF Alpha תואר הבדל מובהק סטטיסטית.
רמות הסוכר בדם וריכוז אינסולין בדם היו נמוכים יותר בקבוצת הטיפול ברסברטרול, עדות לשיפור הרגישות לאינסולין. ריכוז טריגליצרידים בדם היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת הטיפול ברסברטרול, בהשוואה לפלסבו. לא נרשם הבדל מובהק בריכוז חומצות שומן מסוג NEFA (Nonesterified Fatty Acid).
לא תועדה השפעה על תרמוגנזה או מדדי פעילות גופנית. הצטברות שומנים בכבד הייתה נמוכה יותר. הקצב המטבולי בשינה היה איטי יותר בקבוצת רסברטרול, אם כי ההוצאה האנרגטית הייתה דומה בשתי הקבוצות. ההוצאה האנרגטית הבזאלית ולאחר-ארוחה הייתה נמוכה יותר בקבוצת המטופלים ברסברטרול, ממצא העומד בניגוד לממצאים ממחקרים בעכברים.
החוקרים מציינים כי המינון שניתן היה נמוך בשיעור של כפי 200 בהשוואה למינון שנבחן בבעלי חיים. משך המחקר היה קצר יותר מהמחקרים שנערכו בבעלי חיים. עם זאת, הריכוז בדם במחקר הנוכחי היה כמעט זהה לזה שהיה במחקרים בבעלי חיים.
לא תועדו תופעות לוואי לטיפול ברסברטרול, גם כאשר החוקרים ערכו בדיקות להערכת תפקודי קרישה, כימיה והמטולוגיה, או בדיקות אק”ג.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!