טיפול תוך-אפי בסטרואידים עשוי להביא לשיפור בתסמינים בילדים עם תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה, אך המנגנון להשפעה זו אינו-ברור. ייתכן וחוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת שיקגו מצאו מענה חלקי לשאלה זו: טיפול תוך-אפי בסטרואידים מעכב הפרשות ציטוקין פרו-דלקתי IL-6 (Interleukin 6).
עיכוב הפרשת IL-6 עשויה לתרום ליעילות הקלינית של תרופות אלו בטיפול בילדים. להערכת ההשפעה של טיפול תוך-אפי בסטרואידים על ציטוקינים דלקתיים, החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי שכלל 24 ילדים, בגילאי 2-12 שנים, שהיו מיועדים לכריתת שקדים ואדנואידים בשל הוכחה לתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה.
הילדים חולקו באקראי לאחת משתי קבוצות. החל משבועיים טרם הניתוח, קבוצה אחת (11 ילדים) טופלה בתרסיס אפי של Fluticasone במינון 55 מיקרוגרם, שניתנו לכל נחיר פעם ביום; יתר הילדים לא קיבלו טיפול תוך-אפי. במהלך הניתוח הוסרה רקמה אדנואידלית.
החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי במשקל האדנואידים המתוקן בין שתי הקבוצות. הם ערכו בדיקות של הרקמה, כולל צביעות FOXP3, CD4 ו-CD25 במטרה לקבוע את כמות תאי T-regulatory. יעדים משניים כללו צביעה ל-IL-12, בדיקות אימונו-היסטוכימיות ושחרור ציטוקינים.
תאים שבודדו מילדים שטופלו ב-Fluticasone שחררו כמות קטנה יותר משמעותית של IL-6, בהשוואה לרקמות ממשתתפים לא-מטופלים. תוצאות דומות תועדו כאשר החוקרים חשפו את הרקמות לנוגדנים חד-שבטיים כנגד CD3 (p=0.05).
הטיפול ב-Fluticasone לא השפיע משמעותית על רמות הציטוקינים האחרים שנמדדו, כלל IL-10, IL-12, IL-13 ו-TNF או TGF-Beta. עם זאת, חלק מהמחקרים המוקדמים מצאו כי ל-Fluticasone השפעה על ציטוקינים אלו.
למרות מספר מגבלות של המחקר, החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר הנוכחי, בשילוב עם ממצאים ממחקרים קודמים, מספקים הסבר חלקי למנגנון ההשפעה של טיפול תוך-אפי בסטרואידים והשפעתם בילדים עם תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!