הפרעות חסימתיות קבועות דומות מופיעות בקרב חולי COPD ואסתמה (מתוך ה- Journal of Allergy and Clinical Immunology)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון מרץ של הירחון – Journal of Allergy and Clinical Immunology, עולה כי חסימת אויר בלתי הפיכה יוצרת שיעורים דומים של ירידה בתפקודי הריאות בין אם מדובר באסתמה ובין אם מדובר ב- COPD (chronic obstructive pulmonary disease).

יחד עם זאת, מפרטים החוקרים, רמת הירידה בתפקודי הריאות ודרגת שכיחות ההתלקחויות של המחלות קשורות במנגנונים דלקתיים ספציפיים אאוזינופילים באסתמה ונויטרופילים ב- COPD.

במחקר הנוכחי נבדקו 52 משתתפים וביניהם 16 חולי אסתמה עם הפרעה חסימתית קבועה, 21 חולי COPD עם הפרעה חסימתית קבועה, וקבוצת ביקורת של 15 חולי אסתמה עם חסימת דרכי אויר הפיכה לחלוטין.

מתוצאות המחקר עולה כי לאחר 5 שנים הודגמה ירידה ב- FEV1 (forced expiratory volume in one second) של 49.7 מ”ל בממוצע לשנה בחולי אסתמה ושל 51.4 מ”ל בממוצע בחולי COPD.  לעומת זאת הירידה בקבוצת הביקורת עמדה על 18.1 מ”ל בממוצע לשנה.  עוד עולה כי מספר ההתלקחויות לשנות-חולה (Person-year) עמד על 1.41 בקבוצת חולי האסתמה, 1.98 בקבוצת חולי ה- COPD, ו- 0.53 בקבוצת הביקורת.

הירידה ב- FEV1 הותאמה לרמות הבסיסיות של nitric oxide בנשיפה ולרמות האאוזינופילים בכיח אצל חולי אסתמה, וכן לרמות הנויטרופילים בכיח, דירוג האמפיזמה, תחלואות נלוות ותדירות ההתלקחויות בחולי COPD.

אם כן, למרות ששתי קבוצות המחקר עם ההפרעה החסימתית הקבועה הראו ירידות דומות ב- FEV1 ועלייה דומה בכמות ההתלקחויות, לכל אחת הודגמו מאפיינים פתולוגיים וקליניים ייחודיים.

החוקרים מציינים כי לעד 30% מהחולים עם הפרעה חסימתית קבועה ידועה היסטוריה קלינית של אסתמה, אולם עוד לא ברור כיצד התפתחות הפרעה חסימתית שכזו משפיעה על התוצאות הקליניות והתפקודיות של המחלה.

החוקרים מוסיפים כי המחקר מספק מידע חשוב וחדש בנוגע לחולי אסתמה, אשר עשוי לעודד המשך מחקר ולמידה.  חולי אסתמה המבטאים הפרעה חסימתית קבועה לרוב נופו ממחקרים קליניים היות ולא יכלו להיחשב כחולי אסתמה ולא כחולי COPD.

J Allergy Clin Immunol 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן