מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Heart עולה כי טיפול תרופתי אופטימאלי במהלך שנה אחת, מלווה בשיעורי תמותה נמוכים משמעותית, בחולים לאחר אוטם לבבי חריף.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם התועלת של שילוב חמש משפחות תרופות, שהוכחו כמשפרות פרוגנוזה של חולים לאחר אוטם לבבי חריף (אספירין, חסמי-ביתא, סטטינים, מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין ו-Thienopyridines) הביא לירידה בשיעורי התמותה.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר גרמני ארצי, שכלל 5353 חולים עם אוטם לבבי חריף. בעת השחרור מבית החולים, 89% טופלו באספירין, 90% טופלו בחסמי ביתא, 84% בסטטינים, 81% בחסמי ציר רנין-אנגיוטנסין ו-70% ב-Thienopyridine. 46.2% מהחולים קיבלו טיפול תרופתי אופטימאלי.
היעד העיקרי שנבדק היה יחס הסיכויים לתמותה עקב אוטם לבבי.
מהתוצאות עולה כי שיעורי התמותה הכוללים ירדו ב-74% בקרב חולים שקיבלו טיפול תרופתי אופטימאלי (Adjusted OR = 0.26, 95% CI = 0.18-0.38), בהשוואה לחולים שקיבלו תרופה אחת או לא קיבלו אף אחת מהתרופות (p<0.001). ממצאים אלו היו עקביים בתתי-קבוצות שהוגדרו לפי STEMI/NSTEMI, סוכרת ומגדר.
שיעורי התמותה היו נמוכים יותר גם בחולים שקיבלו 2-4 תרופות (Adjusted OR = 0.49, 95% CI = 0.35-0.68, p<0.001), כאשר רק בקבוצת חולי סוכרת לא תועדה השפעה מובהקת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!