האם טיפול זול יותר משמעו טיפול פחות טוב? (מתוך Archives of Internal Medicine)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חתך תצפיתי חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של ירחון Archives of Internal Medicine עולה כי טיפול זול יותר בבית החולים אין פירושו בהכרח טיפול באיכות נמוכה יותר או כזה שתוצאותיו פחות טובות או שכרוך בעלויות רבות יותר בהמשך האשפוז.

החוקרים מסבירים כי בתי החולים עומדים בפני לחצים הולכים וגוברים לצמצם את עלויות הטיפול תוך שיפור איכותו. לפיכך, ביקשו במחקרם זה לבחון את השאלה שמא בתי חולים בהם עלויות הטיפול נמוכות יותר מקדישים פחות מאמץ לשם שיפור איכות הטיפול, או לחילופין האם השאיפה לצמצם הוצאות מביאה לשחרור מוקדם יותר של החולים ובעקבותיו לשיעורים גבוהים יותר של אשפוזים חוזרים ולאשפוזים ממושכים יותר.

לשם כך סקרו החוקרים מידע משנת 2006 שמקורו במרכזים רפואיים בארצות הברית אודות מטופלי Medicare אשר שוחררו באבחנה של אי ספיקת לב (Congestive Heart Failure, CHF) או דלקת ריאות, והעריכו את הקשר בין עלות הטיפול בבית החולים ובין איכות תהליכי הטיפול, שיעורי התמותה כעבור 30 יום, שיעורי האשפוזים החוזרים ועלות האשפוז הכוללת בתום שישה חודשים.

ביחס לטיפול בחולים עם אי ספיקת לב, מצאו החוקרים כי בתי החולים אשר היו מצויים ברביעון הגבוה ביותר של עלויות הראו את הציונים הגבוהים ביותר של איכות הטיפול בהשוואה לאלו ברביעון הנמוך ביותר של עלויות (89.9% ו-85.5%, בהתאמה) ושיעור תמותה הקשורה ב-CHF נמוך יותר (9.8% ו-10.8%, בהתאמה; p < 0.001 עבור שניהם). עם זאת, ההיפך היה הנכון ביחס לדלקת ריאות. בהשוואת בתי החולים עם הטיפול היקר ביותר לאלו עם הטיפול הזול ביותר, נמצא כי אלו הראשונים השיגו ציונים נמוכים יותר של איכות הטיפול (85.7% לעומת 86.6%; p = 0.002) ושיעור גבוה יותר של תמותה הקשורה בדלקת ריאות (11.7% לעומת 10.9%; p < 0.001).

בנוסף, בתי החולים אשר הראו עלויות נמוכות יותר של טיפול היו בעלי שיעור דומה או מעט גבוה יותר של אשפוזים חוזרים בשל CHF בתום 30 ימים בהשוואה לאלו שהראו עלויות גבוהות (24.7% לעומת 22.0%; p < 0.001), וכך היה גם עבור דלקת ריאות (17.9% לעומת 17.3%; p = 0.20). עם זאת, בהשוואה למטופלים אשר כבר נבדקו באחד מבתי החולים בעלי ההוצאות הגבוהות יותר, אלו שנבדקו לראשונה בבית חולים זול יותר הראו עלות כוללת נמוכה יותר של אשפוז בתום שישה חודשים, הן עבור CHF (12,715 דולר לעומת 18,411 דולר בממוצע) והן עבור דלקת ריאות (10,143 דולר לעומת 15,138 דולר בממוצע; p < 0.001 לשניהם).

החוקרים מוסיפים כי הקשר שנצפה בין עלויות הטיפול בבתי החולים ובין איכות הטיפול לא היה עקבי, וכך היה גם ביחס לקשר בין עלויות הטיפול בבתי החולים ובין שיעורי התמותה. מרבית הראיות לא תמכו לדבריהם בהשערה לפיה צמצום עלויות מביא בסופו של דבר לעלות כוללת רבה יותר, בשל שחרור מוקדם יותר של חולים ושיעור גבוה יותר של אשפוזים חוזרים ועלויות רבות יותר בהמשך האשפוז.

בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים את העובדה כי ניתוח הנתונים הוגבל למטופלים המשתייכים לכיסוי הביטוחי של Medicare בלבד, ולכאלו הסובלים מאחד משני מצבים רפואיים (CHF ודלקת ריאות). בנוסף, לא נאסף מידע אודות שביעות רצונם של החולים מהטיפול, והערכות העלות הכוללת בתום שישה חודשים הוגבלה להוצאות האשפוז בלבד. החוקרים מציינים כי יתכן ולא ניתן להסיק מממצאיהם אלו לגבי כלל בתי החולים, וכי המבנה התצפיתי של עבודתם אינו מאפשר הסקת מסקנות ביחס לסיבתיות.

לדברי החוקרים, ממצאיהם אינם תומכים בהשערה לפיה בתי חולים השואפים לצמצם עלויות טיפול באמצעות שחרור מוקדם יותר של החולים בסופו של דבר מביאים לניצול משאבים רבים יותר של בית החולים עם הזמן. על אף שבתי החולים הזולים יותר הראו משך אשפוז קצר בכ-20%, הם טוענים, מטופליהם הראו שיעור דומה או מעט גבוה יותר של אשפוזים חוזרים ועלות כוללת נמוכה משמעותית של האשפוז בתום שישה חודשים. לפיכך, מסיקים החוקרים כי על פי תוצאותיהם, עלות ראשונית נמוכה יותר של הטיפול בבית החולים אינה בהכרח בעלת השפעה שלילית על הטיפול ארוך הטווח במהלך האשפוז.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, טוען מומחה בתחום בריאות הציבור כי ישנן התערבויות מסוימות אשר מראות הבטחה בצמצום עלויות בתי החולים ללא פגיעה באיכות הטיפול. כך למשל, מציין המומחה כי קיצור משך האשפוז עבור מצבים מסוימים עשוי להוריד עלויות בצורה בטוחה. לשם הורדת ההוצאות הכספיות תוך שמירה על האיכות, יש צורך לדבריו במחקרים השוואתיים נוספים, ובמיוחד כאלו המשוות בין שתי התערבויות רפואיות שלהן עלות שונה ומראות כי ערכן דומה. המומחה מסכם כי מחקר מסוג זה הינו חיוני לשם הגברת איכות הטיפול לצד צמצום העלויות, באופן שיאפשר את הרחבת כיסוי הביטוח הרפואי עבור אלו שאינם מבוטחים כעת.

Arch Intern Med. 2010;170:340-346

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן