הסיכון למינון-יתר בעקבות מתן מרשמים לאופיואדים במינון גבוה לטיפול בכאב כרוני (מתוך Ann Intern Med)

ממחקר חדש שפורסם ב-Annals of Internal Medicine עולה כי חולים המטופלים במינונים גבוהים של אופיואידים במרשם-רופא, מצויים בסיכון מוגבר למינון-יתר.

החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין מינון-יתר של אופיואידים ובין המינון היומי הממוצע של אופיואידים בחולים שקיבלו טיפול ארוך-טווח באופיואידים.

הם העריכו את המינון היומי הממוצע של אופיואידים (על-פי אקוויוולנטים של מורפין) במהלך 90 הימים הקודמים , על-בסיס הנתונים מבתי מרקחת. המקרים הפטאליים והלא-פטאליים של מינוני-יתר זוהו על-פי קודים אבחנתיים מחולים מאושפזים וממרפאות חוץ ותעודות פטירה.

מדגם המחקר כלל 9,940 חולים שקיבלו 3 מרשמים לטיפול באופיואידים, או יותר, במסגרת של 90 ימים, עקב כאב כרוני, שאינו על-רקע ממאירות. סה”כ תועדו 51 מקרים של מינון-יתר של אופיואידים, כולל שישה מקרי תמותה.

בהשוואה לחולים שטופלו באופיואידים במינון 1-20 מ”ג ביום, באלו שטופלו במינון של 50-99 מ”ג ביום תועדה עליה של פי 3.7 בסיכון למינון-יתר (95% CI = 1.5-9.5), ושיעור שנתי של מינון יתר של 0.7%. בחולים שטופלו במינון של 100 מ”ג ביום ומעלה, תועדה עליה של פי 8.9 בסיכון למינון-יתר (95% CI = 4.0-19.7), ושיעור שנתי של מינון-יתר של 1.8%.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים המטופלים במינונים גבוהים יותר של אופיואידים דרושה השגחה הדוקה.

Ann Intern Med 2010; 152:85-92

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן