מניתוח חדש של הממצאים הקיימים עולה כי טכניקה המבוססת על שתלים רדיואקטיביים, בגודל גרגיר אורז, המוצבים ישירות בתוך הערמונית, מלווה בתוצאות ארוכות טווח מצויינות בטיפול בחולי סרטן ערמונית בשלב מוקדם.
השיטה המבוססת על הצבת שתלים רדיואקטיבים, הפכה מקובלת לטיפול בסרטן ערמונית מוקדם לאחר שמחקרים בארה”ב הוכיחו כי לטיפול תוצאות חיוביות בטווח הארוך. כעת, נתונים שנאספו מ-11 מרכזים רפואיים, וכוללים 2693 חולים, אחריהם עקבו במשך 5-8 שנים, שוב מתקבלת הוכחה לתוצאות המצויינות בטווח הארוך.
במטופלים בהם איכות השתל נקבעה כאידיאלית, בהתבסס על הערכה דוסימטרית לאחר ההשתלה, סיכויי ההישרדות ללא-הישנות ביוכימית לאחר 8 שנים, עלו על 90%. המדד הביוכימי היה מדד PSA, והישנות PSA הוגדרה בהתאם ל-ASTRO (American Society for Therapeutic Radiology and Oncology) כ-3 עליות עוקבות במדדי PSA לאחר נקודת השפל לאחר הטיפול. כמו כן, לאחר 8 שנים, ב-74% מהגברים לא זוהו גרורות מרוחקות וב-69% לא היתה מחלה קלינית.
המחקר מוכיח כי ברכיתרפיה לבדה, ללא תוספת טיפול כירורגי, הקרנות, או טיפול תרופתי, יכולה להיות יעילה ולרפא סרטן ערמונית בשלב מוקדם. לדברי החוקרים, שתל באיכות טובה, שהוצב היטב, יכול להביא לתוצאות לאחר 10-15 שנים, הדומות לשיטות טיפול אחרות, כולל ניתוח, עם סיכון קטן יותר לבריחת שתן. למרות שקיימות מספר תופעות לוואי בינוניות במערכת השתן בעקבות השתלים, לרוב הן חולפות במהלך החודשים הראשונים.
מרבית החולים עם סרטן ערמונית מוקדם הינם מועמדים לטיפול בשתלים אלו, אך לא כולם. באופן כללי, חולים עם בלוטת ערמונית שאינה מוגדלת, בהם המחלה מוגבלת לערמונית ללא תסמינים משמעותיים במערכת השתן, עם רמות PSA נמוכות (פחות מ-10 ננוגרם למ”ל), הינם מועמדים טובים לטיפול.
הממצאים נאפסו במהלך תקופה של 10 שנים, ובמהלך תקופה זו נערכו שינויים בטיפול, עם גילוי נתונים חדשים. אחד השיעורים החשובים ביותר שנבע מניתוח הממצאים, וכן ממחקרים קודמים, נוגע לחשיבות הערכה דוסימטרית לאחר ההשתלה, ההכרחית להערכת איכות השתל.
בתחילת השימוש בשתלים, לא בוצעה הערכה דוסימטרית לאחר ההשתלה באופן רוטיני, אך כיום זו ההמלצה. ההערכה מומלצת ע”י American Brachytherapy Society ונחשבת כחלק מהטיפול הסטנדרטי.
שני איזוטופים שימשו במהלך תקופה של 10 שנים, Iodine I-125 בחציון מינון של 144 Gy או Palladium Pd-103 במינון 130 Gy. סוג האיזוטופ שהיה בשימוש לא השפיע באופן משמעותי על התוצאות.
הפקטור היחיד שניתן לשינוי, והשפיע על התוצאות בטווח הארוך, היה מינון הקרינה שניתנה, המשקף את איכות השתל. החוקרים מצאו תוצאות טובות יותר, באופן משמעותי, בנוכחות מינונים גבוהים. עם שימוש באיזוטופ Iodine, שיעור ההישרדות עמדו על 93% בחולים שקיבלו מינוני קרינה גבוהים יותר (D90 < 130 Gy), בהשוואה ל-76% מהחולים שקיבלו מינוני קרינה נמוכים יותר (D90 < 130 Gy). בשימוש באיזוטופ Palladium, שיעורי ההישרדות ל-5 שנים עמדו על 92% בחולים שקיבלו מינוני קרינה גבוהים (D90 > 115 Gy), בהשוואה ל-83% במינונים נמוכים יותר (D90 < 115 Gy).
החוקרים מצאו קשר בין הרמה הנמוכה ביותר של PSA, שנמדדה 3 שנים לאחר הצבת השתלים, ובין התוצאות בטווח הארוך. התוצאות הטובות ביותר זוהו בגברים עם רמת PSA מינימלית של פחות מ-0.5 ננוגרם למ”ל.
הערכים הנמוכים של PSA משקפים את המינונים הגבוהים שניתנים בעקבות הצבת שתלים קבועים, והדבר צפוי להביא לאבלציה של תאי האפיתל הממאירים והתקינים, האחראיים לייצור PSA.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!