בהתבסס על סקירת מחקרים שפורסמו, ישנה כעת הוכחה לכך שפיברומיאלגיה היא אמיתית.
לדברי החוקרים, על הרופאים להפסיק להתעסק בשאלה האם מצבים אלה הם אמיתיים, ולקחת את החולים ברצינות, תוך ניסיון ללמוד יותר על הסיבות ועל הטיפולים היעילים ביותר של הפרעות אלה.
פיברומיאלגיה מאופיינת ע”י סף כאב נמוך יותר והינה קשורה לפקטורים גנטיים. היא משפיעה על 2%-4% מהאוכלוסייה, גורמת לכאב מתיש, ולרוב מאובחנת בטעות כארתריטיס או שמוערכת כפסיכוגנית.
נתונים מן הספרות המדעית מראים, כי פיברומיאלגיה ומספר תסמונות חופפות של כאב מאופיינות בחלקן ע”י עיבוד מוגבר של מערכת העצבים המרכזית לכאב, כפי שהוכח בהיפראלגזיה ו/או באלודיניה.
תופעה זאת עשויה להתרחש עם פקטורים פיזיולוגיים מסוימים, אך פקטורים פסיכולוגיים אינם דרושים על מנת שמישהו יפתח או ישמר מצב זה של עידוד כאב מרכזי.
ולהוכחה- מחקרים שנעזרו ב-MRI פונקציונאלי וב-SPECT (single photon emission computed tomography), חשפו הבדלים במבנים במוח המרכזי בין פרטים עם וללא פיברומיאלגיה.
בנוסף, דווח לאחרונה על הוכחה המציעה כי פולימורפיזם גנטי של גן ה-COMT (catechol-O-methyl transferase) עשוי להסביר וריאציות ברגישות לכאב. מוטאציות ב-COMT נמצאו קשורות גם להתפתחות כאב במפרק ה-TMJ (temporomandibular joint).
תמיכה נוספת בתקפות של פיברומיאלגיה מגיעה, לדברי החוקרים, מכך שתרופות כמו טריציקלים ונוגדי פרכוס הידועים כמעלים השפעות נוגדות כאב, אכן מקלים את הכאב בפיברומיאלגיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!