ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Clinical Endocrinology and Metabolism, עולה כי יש להשרות התבגרות מינית בגיל המתאים פסיכולוגית בנשים צעירות עם סינדרום טרנר, בכדי לאמץ אדפטציה סוציאלית נורמאלית, בטחון עצמי והתחלה של פעילות מינית.
טיפול פדיאטרי בחולות עם סינדרום טרנר מתרכז בגובה שלהן, דבר הגורם לאיחור בהתבגרות המינית. אך האפקטים של מיניות ואדפטציה פסיכולוגית הנגרמים מהתבגרות מינית מאוחרת טרם הוערכו בחולות אלה.
החוקרים בדקו דטרמיננטות של בטחון עצמי, אדפטציה סוציאלית והתחלה של פעילות מינית ב-566 נשים צעירות עם סינדרום טרנר, שזוהו מרישום המבוסס על אוכלוסייה של חולים המטופלים ב-GH (הורמון גדילה). הגיל הממוצע של הקוהורט היה 22.6 שנה.
התבגרות מינית הושרתה תרופתית ב-405 חולות בגיל ממוצע של 14.9 שנה ו-127 חולות חוו התבגרות מינית ספונטאנית.
החוקרים מצאו קשר בין בטחון עצמי נמוך ומעוברות אוטולוגית וניסיון מיני מוגבל. מעמד סוציו אקונומי נמוך של האב והיעדר של ניסיון מיני היו קשורים לאדפטציה סוציאלית נמוכה.
חולות, שהיו מבוגרות יותר בעת הנשיקה הראשונה שלהן או בעת הפגישה הראשונה שלהן, היו יותר עתידות להיות בעלות מעורבות קרדיאלית ופחות חוו התפתחות מינית ספונטאנית.
מעמד סוציו אקונומי נמוך של האב הוגדר כעובד ידני (עבודת כפיים) מול עובד לא ידני. גיל מאוחר יותר של תחילת התבגרות מינית נקשר לירידה בסבירות של ניסיון מיני.
הגיל של ביצוע יחסי מין בפעם הראשונה היה קשור בצורה דומה עם הגיל של מנרכי (וסת ראשונה), אך לא היה קשור למעורבות קרדיאלית, לסוג ההתבגרות המינית, לסימנים דיסמורפיים, לגובה בגיל מבוגר או ל-BMI.
אפקטים ארוכי טווח על חיי המין היו קשורים עם השרייה מאוחרת של התבגרות מינית. גובה ותוספת גובה הודות לטיפול ב-GH לא השפיע על התוצאות.
החוקרים מסכמים כי יש להשרות התבגרות מינית בגיל מתאים פסיכולוגית בחולות עם סינדרום טרנר בכדי להביא לאופטימאליות את ה-well-being הפסיכולוגי. יש להציע ייעוץ ותמיכה פסיכולוגית לחולות אלה, בעיקר אלה המגיעות ממעמד סוציואקונומי נמוך.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!