מחלות עצבים אופטיות כתוצאה מ- Amiodarone מוחמצות בקריטריוני המיון הנוכחים (Archives of Ophthalmology)

הקריטריונים לאבחנת מחלת עצבים אופטית הקשורה ל- amiodarone צריכים לעבור עידון כדי לכלול ספקטרום רחב יותר של מאפיינים קליניים.

בסקירת מקרים רטרוספקטיבית, חיפשו חוקרים לעדן את הקריטריונים האבחנתיים כדי להבדיל בין מחלת עצבים אופטית המושרית ע”י amiodarone לבין מחלת עצבים בלתי ארטריטית הקודמת לאיסכמיה אופטית (NAION) המשפיעה במקרה על מטופלים הנוטלים amiodarone.

המחקר כלל 22 מטופלים הנוטלים amiodarone אשר פיתחו מחלת עצבים אופטית.

גילם הממוצע של המטופלים היה 70 שנה והם היו תחת תמיכה של amiodarone שנעה בין 100 ל- 600 מ”ג ביום.

המשך הממוצע בין תחילת הטיפול להופעה ראשונית של סימפטומים ויזואליים היה 6 חודשים.

המעקב הממוצע אחר המטופלים היה 2.5 שנים.

החוקרים חילקו את הנבדקים ל- 3 קבוצות:

קבוצה 1 הכילה 14 מטופלים עם בצקת דיסק סימולטאנית דו-צדדית. ב- 6 מהם הסימפטומים היו נסתרים וב- 8 הופיעו התסמינים הויזואליים באופן מיידי.

ל- 11 הייתה בצקת ממושכת ול- 3 תופעה קצרה.

הקבוצה הזו הוגדרה כסובלת, קרוב לוודאי, ממחלת עצבים אופטית המושרית מ- amiodarone.

לקבוצה 2 של חמישה מטופלים הייתה בצקת דיסק חד-צדדית עם מאפיין אחד לפחות לא טיפוסי ל- NAION. ב- 3 מהם הסימפטומים היו נסתרים.

בכולם נשמר תפקוד טוב יחסית של עצב הראייה.

הדיסק הקונטרה-לטרלי היה בלתי דחוס ב- 4 מהמטופלים.

שני מטופלים חוו סימפטומים סיסטמיים של רעילות amiodarone.

הקשר עם מחלת עצבים כתוצאה מ- amiodarone הייתה בינונית בקבוצה זו.

קבוצה 3 הכילה 3 מטופלים עם הופעה מיידית של בצקת דיסק.

הדיסק הקונטרה-לטרלי היה דחוס בשלושתם. לכולם היה תפקוד לקוי של עצב הראייה אך ללא רעילות סיסטמית כתוצאה מ- amiodarone.

בקבוצה זו, מחלת העצבים האופטית לא הייתה קשורה ל- amiodarone. מקרים אלה מייצגים ככל הנראה NAION.

החוקרים ממליצים על גישה שיטתית הכוללת הערכות של בי-לטרליות, אופן ההופעה, חומרת הליקוי בתפקוד עצב הראייה, דחיסות הדיסק הבלתי המעורב במקרים חד-צדדיים והשפעות רעילות סיסטמיות.

קריטריונים מוגדרים היטב אלה עשויים לסייע לרופאים בטיפול בהפרעות שכאלה.

בהתבסס על מיון זה, יש לשקול ברצינות הפסקת טיפול ב- amiodarone עבור מטופלים עם ממחלת עצבים אופטית המושרית ע”י amiodarone (קבוצה 1) וכן, במקרים מסוימים, גם עבור מטופלים בהם המכניזם של מחלת עצבים אופטית היא ברמת הביניים (קבוצה 2).

המשך טיפול ב- amiodarone הינו הולם במטופלים המוגדרים כסובלים מ- NAION (קבוצה 3).

לדיווח במדסקייפ

Arch Ophthalmol 2006;124:696-701

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן