קפה או תנומה עשויים לסייע בצמצום קשיי נהיגה בשעות הלילה (Ann Intern Med)

ממחקר חדש עולה כי קפה או תנומה עשויים לצמצם את קשיי הנהיגה בשעות הלילה, ללא השפעה של השינה לאחר מכן. תאונות הקשורות בשינה מאפיינות בעיקר צעירים בריאים הנוהגים בלילה. שתייה קפה או תנומה קצרה משיבים את העירנות, אך אף מחקר לא השווה את השפעותיהם על נהיגה אמיתית בשעות הלילה.

במחקר בדקו את ההשפעות על נהיגה בשעות הלילה בקרב 12 גברים צעירים ששתו 125 מ”ל קפה (חצי כוס) שהכילה 200 מ”ג קפאין, פלסבו (קפה נטול-קפאין שהכיל 15 מ”ג קפאין), או תנומה של 30 דקות (ב-1 בלילה) ברכב. הגיל הממוצע עמד על 21.3 שנים.

הבחורים נהגו 200 ק”מ בין השעות 6:00 ו-7:30 אחה”צ (נהיגה יומית כביקורת), או בין 2:00 ו-3:30 בלילה, לאחר ההתערבות והנהיגה המשתתפים חזרו לישון במעבדה.

ביצועי הנהיגה בלילה היו דומים לנהיגה בשעות היום (0-1 קווים נחצו) עבור 75% מהגברים לאחר שתיית קפה, 66% לאחר תנומה (P=0.66 לעומת הקפה), ו-13% לאחר פלסבו (P=0.041 לעומת תנומה, P=0.014 לעומת קפה). יחס הסיכונים לחציית קו תחת פלסבו עמד על 3.7 בהשוואה לשתיית קפה (95% CI = 1.2-11 P=0.001) ו-2.9 בהשוואה לתנומה (95% CI = 1.7-5.1, P=0.021).

נמצא קשר בין חסך שינה ואמצעים נגדיים ובין שונות בעלת משמעות סטטיסטית בין המשתתפים. כל 3 התנאים היו דומים מבחינת הזמן עד לשינה ויעילות השינה לאחר נהיגת לילה.

מגבלות המחקר כללו בדיקת מנה בודדת של קפה והפסקה יחידה לתנומה, העדר יכולת לבחון תנומת-דמה, העדר אפשרות להכליל את התוצאות עבור כלל קבוצות הגיל . כמו כן, לא הצליחו לבחון את שילוב שתיית קפה עם תנומה, השפעות קפאין או תנומה על נהגים עם חסך שינה כרוני או בנהגים הסובלים מהפרעות שינה, ואת השפעת קפה באלו הנוהגים לשתות משקאות עתירי קפאין.

לסיכום, החוקרים טוענים כי שתיית קפה או תנומה בלילה מקטינים משמעותית את ההפרעות בנהיגה, ללא השפעה על השינה לאחר מכן. חלק מהמשתתפים מגיבים מצויין לקפאין, אך מגיבים פחות טוב לתנומה, בעוד שאחרים עשויים להרוויח יותר מתנומה קצרה מאשר קפאין. יש להמליץ על שני אלו במטרה להוריד את הסיכון לתאונות דרכים בלילה.

Ann Intern Med. 2006;144:785-791

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן