האם קיים קשר בין Acetaminophen וסיכון מוגבר לאסטמה ו-COPD? (מתוך Am J Respir Crit Care Med.)

ממחקר חדש עולה כי קיים קשר בין Acetaminophen (פרצטמול) ובין סיכון לאסטמה, COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) וירידה בתפקודי ריאות. עם זאת, החוקרים מציינים כי לא ניתן היה לשלול קשר סיבתי הפוך.

עקה חמצנית עשויה להגדיל את הסיכון לאסטמה, לתרום להתקדמות אסטמה, ולהביא לירידה בתפקודי ריאות. מחקרים קודמים מצאו כי טיפול ב- Acetaminophen, המקטין את הקיבולת הנוגדת חמצון בריאות, קשור בסיכון מוגבר לאסטמה.

קיים קשר מנה-תגובה חיובי בין שימוש מוגבר ב- Acetaminophenובין COPD (Adjusted Odds Ratio = 1.16, 95% CI = 1.09-1.24, P<0.001). שימוש מוגבר ב- Acetaminophen היה קשור גם בקשר הפוך עם תפקודי ריאות, כפי שבאו לידי ביטוי במדדי FEV1 (השוואה בין משתמשים יומיים ובין אלו שלא השתמשו מעולם, -54.0mL, 95% CI = -90.3 – -17.7). החפיפה בין COPD ואסטמה לא היתה אחראית לאף אחד מהמצבים הללו. כמו כן, זוהה קשר מנה-תגובה בין Acetaminophen ואסטמה (OR=1.20, 95% CI = 1.12-1.28, P<0.001).

המחקר מספק עדויות נוספות לקשר בין נטילת Acetaminophen ובין הסיכון המוגבר לאסטמה ו-COPD, וירידה בתפקודי ריאות. קשר זה מספק עדויות נוספות להשפעה הנרחבת של תהליכי חמצון ונוגדי-חמצון בפתוגנזה של אסטמה ו-COPD, ומצביע על חפיפה מסוימת בפתוגנזה.

מגבלות המחקר כוללות העדר תיקנון לערפלנים, העדר נתונים מדידים באשר למינון ומשך השימוש, ואפשרות לקשר הפוך, אם החולים נוטלים יותר משככי כאבים.

יש להעריך את הסיכון הפוטנציאלי של Acetaminophen ע”י שקילת היתרונות והנזקים הפוטנציאלים שבהחלפת תרופה זו בתרופות אחרות. דרושים מחקרים נוספים, עדיף לונגיטונדינאלים, בכדי לאשר או להפריך את הממצאים, בעיקר את הממצאים החדשים באשר לקשר בין Acetaminophen ו-COPD, ובין Acetaminophen ותפקודי ריאות.

Am J Respir Crit Care Med. 2005;171:966-971

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן