היכולת של MRI’s לאבחן MS הינה מופרזת יתר על המידה (British Medical Journal Online First)

הדמית תהודה מגנטית (MRI) אינה מדויקת כלל בקביעת האבחנה לטרשת נפוצה (MS).

אבחנה שגויה עלולה להוביל לבדיקות מיותרות, טיפולים ולמצוקה של המטופל.

מצד שני, אבחנה שגויה שכזו יכולה למנוע טיפול המשנה את אופי המחלה כגון אינטרפרון ביתא או גלאטיראמר אצטט.

MRI הומלץ כאמצעי לאבחנה מוקדמת של MS במטופלים אשר חוו התקף יחיד של חוסר תפקוד נוירולוגי.

אולם, לא קיימת סקירה סיסטמית של מחקרים המשווים MRI עם סטנדרטים רפרנטים לאבחנת MS.

צוות חוקרים מבריטניה איתר 40 פרסומים המתארים תוצאות מ- 29 מחקרים שבוצעו בין 1986 ל- 2003. 18 היו מחקרי קוהורטה ו- 11 היו מסוגים אחרים, בעיקר מחקרים המשלבים מקרים וביקורת.

זמן המעקב במחקרים נע בין 7 חודשים ל- 14 שנים וכלל כ”א בין 15 ל- 1500 מטופלים.

הרגישות והספציפיות במחקרי הקוהורטה נעו בין 12% ל- 100%. במחקרים האחרים הטווח נע בין 36% ל- 100%.

המחברים אף מציינים שרוב המחקרים כללו ספקטרום לא מתאים של מטופלים, מה שהוביל לדיוק אבחנתי שגוי.

רק בשני מחקרים בוצע מעקב של למעלה מ- 10 שנים אחר המטופלים, מה שהבטיח תוצאות מדויקות יותר.

לדעת צוות החוקרים, ישנן סיבות אחרות לביצוע MRIs בחולים פוטנציאלים ל- MS, למשל, לשלול אבחנות דיפרנציאליות כגון גידולים במוח, לספק רמת בסיס למעקב אחר התפתחות המחלה ועבור השקט הנפשי של המטופל.

לדיווח במדסקייפ

BMJ Online First 2006

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן