פלואוקסטין יעיל בטיפול בהפרעות נפשיות שונות לאחר שבץ (Stroke)

לפי מחקר חדש, ה- SSRI פלואוקסטין (PROZAC) יעיל בטיפול בהפרעות נפשיות מסויימות, במטופלים שעברו שבץ במוח.

בראיון לרויטרס מספר אחד החוקרים, כי הטיפול בפלואוקסטין שיפר את חוסר השליטה הרגשי ואת הנטייה לכעס, אך לא את הדיכאון. לפי החוקר, רוב המחקרים שעסקו בטיפול בנוגדי דיכאון למטופלים אחרי שבץ, התרכזו בטיפול בדיכאון עצמו. לאחרונה הצטברו עדויות, לפיהן בקרב מטופלים אחרי שבץ, ישנה גם שכיחות רבה של חוסר שליטה רגשי ונטייה לכעס.

במחקר השתתפו 152 מטופלים אחרי שבץ, שסבלו מהבעיות הנבדקות במחקר. החוקרים ראיינו את המטופלים לגבי דיכאון, חוסר שליטה רגשי ונטייה לכעס, 14 חודשים בממוצע אחרי השבץ. דיכאון הוגדר לפי ה- DSM-IV, נטייה לכעס הוגדרה לפי מדד שפילברגר וחוסר שליטה רגשי הוגדר כנטייה לצחוק או לבכי שאינם במקומם. המטופלים הוקצו אקראית לטיפול בפלואוקסטין במינון 20 מגיום או בפלצבו, למשך 3 חודשים.

החוקרם מדווחים, כי המטופלים בקבוצת הטיפול הראו שיפור מובהק בחוסר שליטה הרגשי ובנטייה לכעס. ההפחתה בנטייה לכעס נמשכה גם 3 חודשים אחרי תום הטיפול. בדיכאון שלאחר השבץ, לא נמצא הבדל בעקבות הטיפול. שיעור המטופלים ללא תופעות לוואי, עמד על 71.1% בקבוצת הטיפול ועל 82.9% בקבוצת הביקורת.

לפי החוקרים , תוצאות המחקר מראות כי יש לשים דגש על הזיהוי והטיפול בהפרעות נפשיות שונות לאחר שבץ. הפרעות אלה שכיחות ולעיתים ניתנות לטיפול.

Stroke. 2006;37:156-161

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן