טיפול בכאבי פנטום בגפיים באמצעות mirtazapine (ה-Pain Practice)

ממצאי מחקר שפורסם לאחרונה מעידים כי mirtazapine יכול לשמש לטיפול בחולים הסובלים ממכאבי פנטום בגפיים (PLP).

מטרות המחקר היו לבדוק את יעילות ה-mirtazapine ביצירת הקלה בחולים הסובלים מ-PLP, למצוא קשר בין מנגנון הפעולה המשוער של התרופה לבין מנגנוני ה-PLP התאורטיים, ולפתח רעיונות למחקרי המשך ב-mirtazapine באוכלוסית חולים זו.

המחקר תוכנן במבנה Open-label והשתתפו בו 4 חולים הסובלים מ-PLP לאורך 3 חודשים לפחות לאחר קטיעה. כל הנבדקים טופלו באמצעות mirtazapine דרך הפה במינונים של 7.5-30 מ”ג ליום. סקאלה מספרית בת 11 נקודות (0-10) שימשה למדידת עוצמת הכאב וההקלה בכאבים במהלך ביקורי המעקב של החולים.

השימוש ב-mirtazapine גרר שיפור בשיעור של 50% בעוצמת ה-PLP בחולים אלה. נבדקים שסבלו מקשיי שינה הקשורים ל-PLP דיווחו על ההקלה המרובה ביותר בכאבים יחד עם שיפור באיכות השינה. נבדק אחד הצליח להפסיק את השימוש בנוגד הדיכאון ממשפחת מעכבי ה-reuptake הסלקטיביים של סרטונין במהלך הטיפול ב-mirtazapine.

mirtazapine הגביר את הפעילות הנור-אדרנרגית והסרטונרגית ויתכן שהוא גורם לשינוי ב-PLP בתיווך מנגנונים מרכזיים. במאמר דנים החוקרים בתפיסה הנוכחית של פתו-פיזיולוגיה של PLP ובאופן ההשפעה המשוער של mirtazapine.

החוקרים מסכמים כי יתכן ש-mirtazapine הינו טיפול יעיל ב-PLP שעשוי גם לגרור שיפור באיכות השינה ובמצב הרוח של החולים. הממצאים מעלים חיזוק לביצוע מחקרים מבוקרים רשמיים יותר בנושא.

Pain Practice Volume 5 Page 356  – December 2005








תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן