האם לחסמי ACE ו-ARB’s אין כל אפקט מגן על הכליות מעבר להשפעת ירידת לחץ הדם ? (LANCET )

גוה

ה”לנצט” מפרסם היום מטה-אנליזה רחבה שבאופן מפתיעה משהו מגיעה למסקנה שלתרופות מקבוצת חוסמי ה-ACE וה-ARB’s אין למעשה אפקט של הגנה על הכליות. התוצאות הטובות שנמצאו מבחינת הגנה כלייתית במחקרים שבהם נבחן הטיפול בתרופות אלה, היו לדעת החוקרים תוצאה של הירידה בלחץ דם, ולא מעבר לכך.

החוקרים ביצעו סקר מקיף של מחקרים שפורסמו בספריות Medline, Embase, & Cochrane בין 1960 ל-2005, ובחרו ב-127 מחקרים, מהם 99 היו במטופלים סוכרתיים, ו-36 ללא סוכרת, ו-10 כללו גם וגם.

מרבית ההשואות בין קבוצות הטיפול במחקרים שנאספו היו של פחות מ-100 מטופלים בקבוצה. המחקרים התחלקו להשוואות בין חוסמי ACE או ARBS לעומת פלצבו (48 מחקרים), או ACE או או ARBS בהשוואה לתרופות יתר לחץ דם מקבוצות אחרות (77 מחקרים) וגם 5 מחקרים שהשוו בין ACE ל-ARBS.

התוצאות העיקריות שעלו מן המטה-אנליזה מוצגות להלן:


  • הסיכון היחסי של טיפול ב-ACE או ARBS בהשוואה לטיפולים להורדת יל”ד אחרים להכפלת רמות קריאטינין היה 0.7, ו-0.87 ל-ESRD (ר”ת של end-stage renal disease , השלב הסופי של אי ספיקת כליות הדורש טיפול בדיאליזה או השתלת כליה).

  • למטופלים שכבר אובחנו כסובלים מנפרופתיה סוכרתית לא נמצא יתרון בטיפול בחוסמי ACE או ARBS מבחינת הסיכון היחסי להכפלת קריאטינין (1.09) , ו-ESRD (סיכון יחסי של 0.89).

  • השוואת מחקרים השוואתיים לפלצבו של חוסמי ACE או ARBS אכן הראתה יתרונות גדולים יותר מאשר תרופות מקבוצות אחרות בהשוואה לפלציבו, אך הסיבה לכך קשורה להפחתה גדולה יותר של לחץ הדם שהושגה ע”י חוסמי ACE ו-ARBS.

החוקרים מסיקים שהגורם החשוב ביותר שבו יש לשלוט כדי למנוע התפתחות מחלה כלייתית הוא רמות לחץ הדם, כאשר אין חשיבות מיוחדת לקבוצת התרופות בה מטפלים. גם הטענה, לדעתם, שלתרופות מקבוצת ה-ACE וה-ARB יש יתרון מיוחד בחולי סוכרת, מבוססת על מחקרים קטנים שבהם ההשוואה נעשתה מול פלציבו, ושלא הוכח בהם שהייתה השפעה להפחתת הסיכון למחלות כליה, מעבר להשפעה על רמות לחץ הדם.

לדעת החוקרים נראה שהעדויות ליעילות קבוצות תרופות אלה טובה יותר דווקא במחלה כלייתית שאינה על רקע סוכרת, אך גם שם קיים עדיין חוסר וודאות.

אי לכך קובעים החוקרים שהגישה הקוראת לעשות שימוש בתרופות מקבוצת חוסמי ה-ACE וה-ARBS  כקו טיפול ראשון, כמגינות על הכליות במטופלים סוכרתיים – אינה מבוססת דיה. החלטת הטיפול לדעתם צריכה להיות מבוססת על פוטנציאל הורדת לחץ הדם, היענות וסבילות, ועלות.

הם קוראים גם לבצע מחקרים מתאימים שיבחנו סוגיה זו באופן ברור יותר.

The Lancet 2005; 366:2026-2033

הערת המערכת: ביקשנו התייחסות של מומחים מובילים בתחום למימצאים מפתיעים אלה ונקווה להביאם בקרוב. בינתיים, נשמח להפנות אתכם לדיון שקיימנו לאחרונה בנושא סוגיות בטיפול ביתר לחץ דם עם פרופ’ גרוסמן וד”ר שוקי וייסגרטן, דיון בו ניתן לצפות ולהאזין.

כמו כן, באפשרותכם לעיין בהמלצות האחרונות הנוגעות למניעת טרשת עורקים ומחלות כלי דם שפורסמו ע”י האגודה לטרשת עורקים ומוצגות באתר האגודה – כאן. , ולהרצאתו של ד”ר שוקי וייסגרטן בדיוק בנושא זה, מתוך כנס קרדיולוגים שהתקיים בשנה שעברה.  

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן