ממחקר חדש עולה כי זריקות לידוקאין לתוך הוריד יעילות בהקלת גרד שאינו מגיב לטיפול תרופתי סטנדרטי בחולים עם Chronic Cholestatic Live Diseases.
גרד היא בעיה קלינית מטרידה המופיעה לעיתים קרובות כסיבוך במחלות כבד כולסטטיות כרוניות, כאשר הפתוגנזה נותרת מעורפלת. מסיבה זו, לא מפתיע שהטיפול נותר אמפירי ואינו משביע רצון במספר מטופלים משמעותי.
החוקרים חילקו 18 נבדקים עמידים לטיפול בגרד הקשור ל-Cholestasis באופן אקראי לטיפול ב-100 mg Lidocaine בתמיסה של 5 סמ”ק סיליין או לתמיסת פלסבו של 5 סמ”ק סיליין, שניתנו לתוך הוריד במשך 5 דקות. כל נבדק תיעד את חומרת הגרד בתחילת המחקר וכל 12 שעות (בבוקר ובערב) במהלך 7 ימים.
לידוקאין נסבל היטב בקרב המטופלים והביא לירידה משמעותית בחומרת הגרד, בהשוואה לפלסבו (P<0.05). הירידה בגרד היתה קשורה בשיפור בעייפות, כנראה עקב איכות השינה.
האפקט של לידוקאין, חסם תעלות נתרן, בגרד רומז כי הפעלת תעלות נתרן בקצוות עצבים פריפרים עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה של גרד הקשור ב-Cholestasis. בהסתמך על הממצאים, החוקרים טוענים כי יש לחקור את השפעות זריקות אינטרמיטנטיות חוזרות של לידוקאין או חסמי תעלות נתרן אורליים אחרים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!