השמנת יתר מעלה את הסיכון לפרפור פרוזדורים לאחר ניתוח לב (Circulation)

השמנת יתר היא גורם סיכון חשוב להופעה חדשה של פרפור פרוזדורים (AF) לאחר ניתוח לב. דרושים מחקרים נוספים כדי לזהות אמצעים שיאפשרו להוריד את הסיכון.

השמנת-יתר נקשרה ל-AF בנבדקים שאינם מנותחים, אך עדיין לא ידוע אם לאחר ניתוח לב יש עליה בהופעת פרפור פרוזדורים חדש.

זו הפעם הראשונה בה נמצא קשר כה חזק בין עליה בהשמנה ובין הסיכון לפרפור פרוזדורים לאחר ניתוח. החוקרים הופתעו מהעליה בהיקף שכיחות AF עם העליה ברמת ההשמנה.

הממצאים עולים ממחקר שכלל 8,051 נבדקים שעברו ניתוח לב בשני בתי חולים בין השנים 1994-2004. הנבדקים לא סבלו מ-AF לפני הניתוח. 3,164 מהנבדקים סבלו מהשמנת-יתר ו-4887 לא סבלו מהשמנת יתר.

ביחס למשקל נורמלי, העליה בסיכון AF נעה מ-18% עבור נבדקים בעודף משקל ועד 139% עבור הנבדקים השמנים ביותר (BMI>40).

גורמי סיכון אחרים להתפתחות AF לאחר ניתוח כללו עליה בגיל, ניתוח מסתם מיטראלי או אאורטלי, COPD, מין (שכיח יותר בגברים), שימוש בחסמי ביתא לפני הניתוח, מחלת כלי דם, גזע (שכיח יותר בלבנים), EF נמוך מ-40%. לעומת זאת, ניתוחים שבוצעו ללא משאבה והעדר היסטוריה של פרפור או רפרוף פרוזדורים היו קשורים בירידה בסיכון ל-AF לאחר הניתוח.

באשר לשאלה כמה השמנת יתר עשויה לתרום להתפתחות AF, החוקרים טוענים כי ייתכן שהקשר נובע מההגדלה של הפרוזדור השמאלי, הידוע כתהליך המקדים הפרעות קצב. המחקר הנוכחי לא העריך את ההשפעה של גודל הפרוזדור השמאלי, אך החוקרים טוענים כי פרמטר זה נמדד כיום באופן שגרתי במטרה להבין את הקשר.

מאחר שניתוח לב מבוצע לעיתים קרובות על בסיס אקוטי או סוב-אקוטי, אין מספיק זמן לנבדקים שמנים לאבד משקל באופן מהותי לפני הניתוח. לכן, דרושים אמצעים אחרים כדי להקטין את הסיכון להתפתחות AF בנבדקים אלו.

הממצאים מעידים כי ניתוח לב שמבוצע ללא משאבה, בהשוואה לניתוח לב על משאבה, עשוי להיות התערבות אחת המקטינה את הסיכון להתפתחות AF לאחר הניתוח בנבדקים שמנים.

Circulation 2005

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן