מטרת מחקר שתוצאותיו פורסמו לאחרונה היתה לבחון את בטיחותה ויעילותה של מערכת אינפוזיה מתמשכת של bupivacaine לחתך, המצויה בשימוש נרחב בחולות הסובלות מבעיה אונקולוגית גניקולוגית שעברו פיום בטן (לפרוטומי).
החוקרים ביצעו מחקר פרוספקטיבי, אקראי, כפול-סמיות ומבוקר באמצעות פלצבו. לאחר סגירת ה-fascia, צנתרי השריה גמישים מוקמו בחלל התת-עורי העמוק. משאבת האינפוזיה מולאה ב-290 מ”ל של bupivacaine בריכוז 0.5% או של תמיסת מלח רגילה, לאינפוזיה במהלך 72 שעות.
הערכה יומית של רמת הכאבים בוצעו באמצעות ה-Wisconsin Brief Pain Inventory. כל החולות קיבלו טיפול נרקוטי תוך-ורידי באמצעות מתקן המבוקר באופן עצמי.
במחקר בוצעו 80 ניתחוים ב-79 חולות (40 ניתוחים בכל קבוצה). גילן הממוצע של המשתתפות היה 56 שנים וב-79% מהן נמצאה פתולוגיה גניקולוגית פולשנית. שתי הקבוצות לא נבדלו באופן מובהק סטטיסטית מבחינת סוג הניתוח, אורך החתך, אובדן הדם המשוער, משך הניתוח, או ההיסטוריה הרפואית של החולות. התוצאות לאחר הניתוח, כולל תגובות רעילות ומשך השהייה בבית החולים לא נבדלו בין שתי הקבוצות.
החולות בקבוצת הניסוי צרכו בממוצע 75 מ”ג של תרופות נרקוטיות דרך הוריד ו-107 מ”ג של תרופות נרקוטיות בסך הכל (morphine equivalent), בעוד הנבדקות בקבוצת הביקורת צרכו בממוצע 60 מ”ג דרך הוריד ו-86 מ”ג בטיפול הכולל (P = .40 בטיפול התוך-ורידי; P = .25 בטיפול הכולל).
השימוש ב-Acetaminophen (אקמול) וב-ketorolac תוך-ורידי נמצאו דומות בקרב נבדקות שתי הקבוצות. דרוג ה-Brief Pain Inventory ל”כאב העכשווי” עמד על ערך של 2.84 בחולות שקיבלו bupivacaine ושל 3.14 בחולות הביקורת (P = .46; בסקאלה של 0-10).
לא נתקבל הבדל בדירוגי ה-BPI של ה”כאב העכשווי” באף אחד מהימים. גם בדירוגי ה”כאב החמור ביותר” וה”כאב הקל ביותר” של ה-Brief Pain Inventory התקבלו תוצאות דומות בין שתי הקבוצות.
החוקרים מסיקים כי למרות שמערכת האינפוזיה המתמשכת בטוחה לשימוש היא איננה יעילה באוכלוסית חולים זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!