לרגל חג השבועות, הודעת האגודה למלחמה בסרטן הממליצה לאכול מוצרי חלב דלי שומן היכולים לסייע במניעת סוגי סרטן שונים

האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לציבור הישראלי לאכול מוצרי חלב דלי שומן היכולים לסייע במניעת סוגי סרטן שונים, כגון: סרטן המעי הגס וסרטן השד.



על פי מחקרים מדעיים הוכח כי מוצרי חלב דלי שומן, הודות לתכולת הסידן הגבוהה המצוייה בהם  ולחומרים פעילים נוספים המועילים לגוף האדם, אף עשויים להגן עליו מפני מחלות. מה גם שתכולת השומן הנמוכה המצויה בהם עולה בקנה אחד עם המלצותיה הקבועות של האגודה למלחמה בסרטן הקוראות לאוכלוסייה בישראל לאמץ תזונה מאוזנת ודלת שומן. 

חשוב לדעת כי ניתן למנוע כ-65% ממקרי המוות ממחלות הסרטן באמצעות הימנעות מעישון ומחשיפה בלתי מבוקרת לשמש, שמירה על תזונה נכונה ומשקל גוף תקין, וביצוע פעילות גופנית סדירה. אימוץ סגנון חיים בריא יותר יאפשר שיפור משמעותי בבריאותכם ויסייע במניעת מחלות הסרטן השכיחות. מחקרים רבים מצביעים בוודאות על קיומם של גורמי סיכון המעלים את שיעור החולים במחלות הסרטן, לעומת גורמי הגנה, השומרים על גופכם מפניהן, מפחיתים את הסיכון לחלות בהן, ואף מונעים אותן.

ד”ר ניבה שפירא, חברת ועדת העדכון בנושא מניעת סרטן באגודה למלחמה בסרטן, תזונאית רפואית, מרצה באוניברסיטה ת”א, ודוברת עמותת עתיד של הדיאטנים הקליניים בישראל:

“לאחר שנים של השערות ומחקרים לגבי קיומה של השפעה מגנה של מוצרי חלב מפני סרטן המעי הגס, הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסייה בישראל, מצאו חוקרי אוניברסיטאות הרווארד וקולומביה תמיכה מחקרית משמעותית לנכונות טענה זו.

במחקר  מאוניברסיטת קולומביה נמצא  שמוצרי חלב דלי שומן כגון חלב, גבינות, ויוגורט עשויים להפחית את הסיכון לפתח סרטן המעי הגס. החוקרים בדקו את השפעת צריכת מוצרי חלב דלי שומן בכמויות שונות ב-70 אנשים שכבר נמצאים בקבוצת סיכון של המחלה.

קבוצת הביקורת ניזונה על פי דיאטה רגילה בעוד שלקבוצת המחקר הוגדלה צריכת מוצרי החלב דלי השומן עד ל 1500 מ”ג סידן ליום. שינוי חיובי מובהק נצפה כעבור 6 ו-12 חודשים בקבוצה שצרכה כמות גדולה של מוצרי חלב.

לדברי החוקרים העלייה בצריכת מוצרי החלב דלי השומן סייעה ככל הנראה אפילו להחזרת תאי מעי גס טרום סרטניים למצבם התקין. החוקרים הסיקו מכך כי מעבר לתרומתו המוכחת של הסידן כגורם מונע סרטן, נמצאו רכיבים נוספים בחלב שהוכחו כגורמים מונעי סרטן,כגון: ויטמין D, חומצה בוטירית, ספינגומיילין וחומצה לינולאית מצומדת (CLA ). מחקר חשוב זה מחזק עדויות קודמות שהראו כי לצריכת מוצרי חלב דלי שומן תפקיד חשוב בהפחתת הסיכון למחלת סרטן המעי הגס.

החוקרים מהרווארד ערכו אנליזה של 10 מחקרים אשר עקבו אחר צריכה תזונתית של יותר מחצי מיליון אנשים, מתוכם קרוב ל- 5000 חלו בסרטן המעי הגס. מניתוח הממצאים עלה כי בקרב אנשים אשר צרכו מנת חלב, כ- 180-240 מ”ל ליום, רמת הסיכון למחלת סרטן המעי הגס פחתה בכ- 12% מאשר בקרב אנשים שצרכו פחות משתי כוסות לשבוע. כאשר צריכת החלב עלתה על  כוס  חלב ליום רמת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס פחתה ב- 15%.

גם צריכת סידן כללית של 1000 מ”ג ליום הוכיחה תרומה משמעותית להגנה על גוף האדם. ניתוח תוצאות  המחקר נמצא  הבדל בין השפעתו המגנה של הסידן על גברים לבין השפעתו על נשים. שיעור ההפחתה במקרי סרטן המעי הגס בקרב נשים עמד על 15% בעוד אצל גברים נמצאה ירידה של כ 10%  בסיכון .

ד”ר ניבה שפירא הוסיפה כי:”מוצרי חלב דלי שומן, כחלק מתזונה נכונה ומונעת,  אף יכולים לתרום להגנה מפני סרטן השד . זאת לאור סקירת נתונים שהתקבלו לאחרונה ממחקר מדעי מקיף שנערך באוניברסיטת הרווארד על קהילת אחיות המחקר נערך כמעקב במשך כ-16 שנים במהלכן נבדקו ביסודיות תפריטן ובריאותן הכללית של  89,000 אחיות, בין השנים (1980-1996), בהן אובחנו 3,500 נשים כסובלות מסרטן שד חודרני (Invasive breast cancer).

מתוך נשים אלו, כמעט 1000 היו בתקופת המחזור (pre menopausa) וכ- 2500 היו בתקופה שלאחר המחזור  (post menopausal). בקרב נשים בגיל הפוריות אשר צרכו יותר מוצרי חלב דלי שומן פחת הסיכון לפתח סרטן  שד בצורה מובהקת, בייחוד בקרב הנשים שצרכו מוצרי חלב דלים מאוד בשומן. אצל נשים אלו, פחת הסיכון לפתח סרטן שד ב- 30% מאשר אצל הנשים שצרכו את הכמות הנמוכה ביותר של מזונות אלו. נשים שצרכו מעל 800 מ”ג סידן ליום הפחיתו את הסיכון לפתח סרטן שד בצורה מובהקת מאשר נשים שצרכו פחות מ-200 מ”ג סידן ליום. כמו כן, נשים שצרכו מעל 500 IU של ויטמין D ליום הפחיתו את הסיכון לפתח סרטן שד בצורה מובהקת מאשר נשים שצרכו פחות מ- 150 IU של ויטמין D ליום.

יחד עם זאת, במחקר זה לא נמצא קשר מובהק בין הסיכון לסרטן השד וצריכת מוצרי חלב, סידן או ויטמין D בקרב הנשים שלאחר הפסקת המחזור.

אולם במחקר נוסף מאוניברסיטת פורטלנד על נשים לאחר הפסקת המחזור,  כן נמצא  יחס הפוך בין צריכת מוצרי חלב והסיכון לסרטן שד, כלומר שהגברת צריכת מוצרי החלב קשורה לירידת הסיכון .    על פי תוצאות מחקרים אלו ואחרים  נראה שניתן להפחית את הסיכון לסרטן השד ע”י שילוב מוצרי חלב דלים בשומן לתפריט, כגון: חלב רזה, יוגורט וגבינת קוטג’. כמו כן, חשוב לוודא צריכת 800 מ”ג סידן (לפחות) ו- 500 IU של ויטמין D ביום. אולם לא על מוצרי החלב לבדם, אלא בשילובם במסגרת תזונה נכונה ומונעת.

המלצה זו משתלבת בתוצאות מחקרים מדעיים שנעשו בנושא זה,  שהוכיחו ששילוב מוצרי חלב דלי שומן בתזונה נכונה ומאוזנת מסייע בוודאות  להפחתת הסיכון למכלול מחלות, כגון: השמנה, יתר לחץ דם, אוסטאופורזיס וכן סוגי סרטן שונים”.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן