ה-FDA דן בשאלה: האם יש בכלל צורך בתכשירים מעכבי ה-COX-2 ?

ד”ר דייויד גראהם, מנהל משותף למדע ורפואה במשרד לבטיחות תרופתית של ה-FDA, אמר ביום חמישי האחרון שאינו רואה צורך בשימוש בתרופות מעכבות COX-2 לאור זאת שהן מעלות את הסיכון הקרדיווסקולרי.

ה-FDA קיים דיון מיוחד בן 3 ימים בעקבות הפירסומים האחרונים בנושא שהחלו לאחר משיכת הויוקס (Vioxx ) מהשוק, והמתקפה הציבורית והתקשורתית על הסוכנות בעקבות זאת, כאשר מטרת הדיון היא לענות על השאלה: “האם מעכבי ה-COX-2 מציעים מספיק יתרונות בכדי להחליט על השארתם בשוק ?”, וזאת לאור הסיכונים הקרדיווסקולרים שהתגלו, או שניתן להסתפק באזהרות חמורות יותר ולקבוע גם אילו מחקרים נוספים יש לבצע.

בפרזנטציה שהציג גראהם הוא טען שיש לדעתו class effect בנושא הסיכון הלבבי הנגרם משימוש במעכבי COX-2 . “השורה התחתונה והמסקנה אליה אני מגיע שלמעשה אין כל צורך אמיתי בתרופות מעכבות COX-2 …אני מאמין שקיים אפקט קרדיווסקולרי שהוא גם תלוי מינון” .

גראהם, הנחשב לבעל דיעות עצמאיות ולא מקובלות בהכרח אשר גם הטיח ביקורת ביכולת ה-FDA לנטר את הבטיחות של תרופות לאחר שכבר אושרו לשימוש בשוק, הציג מימצאים ראשוניים, שטרם זכו לפרסום מדעי מבוקר, מתוך סקירת תיקי חולים בקליפורניה (שכללו תיעוד של 15,000 התקפי לב)  שהיו מבוטחים בתכנית כיסוי בריאותי של ציבור חסר אמצעים.

הנתונים שהציג הראו שסלקוקסיב (celecoxib ) נוטה להעלות את הסיכון להתקפי לב כאשר הוא נלקח במינונים גבוהים, ולעומת זאת ולדקוקסיב (valdecoxib – שאינו משווק בישראל) אינו נראה כמעלה את הסיכון כאשר השימוש בו הוא במינון של עד 20 מ”ג. עם זאת ציין גראהם שנתוני הולדקוקסיב מבוססים על מס’ קטן של מטופלים.

סקירתו של גראהם קשרה את הסלקוקסיב כבעל פוטנציאל לסיכון מוגבר להתקפי לב במינונים גבוהים, אך ללא אפקט נראה לעיין במידה והמטופלים נוטלים מינון של 200 מ”ג או פחות. הסלברה (Celebra )  בארה”ב נמכרת במינונים של 100 מ”ג, 200 מ”ג ו-400 מ”ג (בארץ משווק הסלקוקס והסלברה במינונים של 100 מ”ג ו-200 מ”ג בלבד).

מחקרו של גראהם הראה שויוקס העלה את הסיכון להתקפי לב באופן ברור ומובהק במטופלים אשר נטלו מינונים גבוהים מ-25 מ”ג, כאשר הסיכון התחיל בשלב מוקדם של הטיפול, כבר במהלך ה-30 יום הראשונים של השימוש.

מרק כידוע הודיעה שהמחקר שהוביל למשיכת הויוקס מהשוק הראה עלייה בסיכון רק לאחר 18 חודש של שימוש קבוע. גראהם אף הוסיף שהתכשיר מקבוצת ה-NSAID מוביק (meloxicam – אינו משווק בארץ) אשר הפך לפופולארי לאחר הפסקת השיווק של ויוקס, הראה גם הוא סיכון מוגבר להתקפי לב במידע ראשוני שנבדק על ידו.

דובר חברת ברינגר אינגלהיים, יצרנית המוביק, טען שהחברה בדקה את כל המידע שהצטבר לאחר תחילת שיווק התרופה ולא מצאה כל עדות לסיכון קרדיווסקולרי מוגבר. (בארה”ב המוצר משווק ע”י מעבדות אבוט).

דובר מטעם מרק אמר ביום רביעי האחרון שהסיכון הלבבי שנמצא עם ויוקס היווה בעייה לכל קבוצת התרופות מעכבות ה-COX-2 . הודעה זו התנגשה עם הודעת דוברת פייזר שהגיבה שהסיכון להתקפי לב ושבץ שנמצא בויוקס היה ייחודי לתרופה זו בלבד ואינו משליך על שאר התרופות מאותה משפחה.

פאנל המומחים של ה-FDA אמור להאזין לדוברי נוברטיס ומרק בשבוע הבא, כמו גם אנשי צוות נוספים מתוך ה-FDA , ובסה”כ צפויים 54 דוברים להציג את טיעוניהם, מימצאיהם ודעתם בפני הועדה , עד שזו תסתיים ביום שישי הקרוב.

לדיווח באתר מדסקייפ

הערת המערכת: נראה שהסיפור הזה של ה-cox-2 הוא בהחלט עדיין בחזקת “תם ולא נשלם”…קשה להאמין שה-FDA יקבל החלטה על הוצאת כלל התרופות ממשפחה זו מהשוק, למרות שאין להוציא זאת מכלל אפשרות, אך סביר יותר שתהיה החמרה ברמת האזהרות וההגבלות לשימוש. נראה על כל פנים שבינתיים כדאי להקפיד על ההמלצות שהוציאו כבר מס’ גורמים בארה”ב ובאירופה של שימוש מבוקר וסלקטיבי, קצר טווח ומוגבל בזמן , ושימוש במינונים מוגבלים בלבד.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן