ממחקר חדש עולה שהסיכון של נשים פוסט-מנפאזליות, אשר טופלו ב- raloxifene (Evista) בגלל אוסטאופורוזיס למשך 8 שנים, לסבול מסרטן שד היה נמוך ב-59% בהשוואה לנשים שקיבלו פלצבו.
החוקרים ציינו שטיפול ממושך ב- raloxifene היה בטוח יחסית וללא סיכון מוגבר לדימומים מהרחם או לסרטן של הרחם. “אם זאת raloxifene היה קשור בסיכון כפול למאורעות טרומבוטים ורידיים” הם הוסיפו. בסה”כ דווח על 47 ארועים כאלו בקרב החולות שקיבלו raloxifene (1.7%) לעומת 13 בקבוצת הפלצבו (1%). לאור העליה בשכיחות של מאורעות טרומבוטים המליצו החוקרים שאישה הנוטלת raloxifene תפסיק את הטיפול לפני טיסה ממושכת או אירוע אחר הכרוך בישיבה ממושכת.
הנתונים התקבלו ממחקר ה- Continuing Outcomes Relevant to Evista (CORE) אשר היה למעשה המעקב אחר החולות שהשתתפו במחקר ה- Multiple Outcomes of Raloxifene (MORE) ובו קיבלו 7,000 נשים פוסט-מנפאזליות raloxifene במינון 60 או 120 מ”ג או פלצבו למשך 4 שנים. במחקר נבדקה השפעתה של התרופה על צפיפות העצם.
בעקבות תוצאות מחקר MORE אישרה ה-FDA את המתן של raloxifene למניעה וטיפול באוסטאופורוזיס. תוצאה נוספת שנצפתה במחקר היתה ירידה של 72% בסרטן השד בקרב הנשים שקיבלו את הטיפול.
מחקר ה-CORE עקב אחר 3,510 מהנשים אשר קיבלו במחקר הקודם raloxifene ואחר 1,703 נשים נסופות מקבוצת הפלצבו. החוקרים מצאו שבקרב הנשים שקיבלו raloxifene היו 24 מקרים (0.7%) של סרטן שד פולשני לעומת 28 מקרים (1.6%) בקרב קבוצת הפלצבו.
למרות התוצאות החיוביות, הדגישו החוקרים כי התרופה אינה מאושרת למניעה של סרטן שד וזה לא יקרה לפני שתתבצע השוואה ישירה אל מול tamoxifen.
שני מחקרים המשווים את היעילות של raloxifene לזו של tamoxifen במניעת סרטן השד מתנהלים כרגע ותוצאותיהם אמורות להתקבל תוך מספר שנים.
ASCO 2004 Annual Meeting: Abstract 1000. Presented June 6, 2004
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!