תוצאות של מחקר ה-prove-it אשר הוצגו בכנס השנתי ה-53 של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה עוררו סערה ועניין רב במיוחד.
במחקר זה, שבוצע ע”פ תכנון ומימון של חברת BMS , יצרנית הליפידל – pravastatin , השוו החוקרים בין טיפול סטנדרטי במינון של 40 מ”ג pravstatin לטיפול אינטנסיבי באמצעות atorvastatin , הליפיטור, במינון של 80 מ”ג ליום, במטופלים שעברו אירוע לבבי חריף (Acute Coronary Syndrom – ACS ).
במחקר השתתפו 4,162 מטופלים שתוך 30 יום ממועד אישפוזם החלו בטיפול בליפיטור 80 מ”ג או ליפידל 40 מ”ג. הטיפול בשני הסטטינים בוצע בלי קשר לרמות ה- LDL של המטופלים, כלומר הטיפול בוצע גם במטופלים שהיו לכאורה עם רמות LDL תקינות. חציון ה-LDL של המשתתפים בעת הכניסה למחקר היה למעשה “סביר” – 106 מ”ג/ד”ל בלבד.
לאחר מעקב של שנתיים נמצא שבקבוצת הטיפול האינטנסיבי הייתה ירידה של 3.9% באירועים שהוגדרו במחקר כ-end point משולב וכללו מוות מכל סיבה, MI, שבץ , ואירועים שדרשו רהוסקולריזציה.
בהתייחסות למוות מכל סיבה הירידה בסיכון היחסי הייתה של 28% , ובמוות כתוצאה מ-MI ירידה של 18%.
רמת ה- LDL-C של קבוצת הטיפול האינטנסיבי, בליפיטור 80 מ”ג, ירדה לרמה ממוצעת של 62 מ”ג/ד”ל לעומת רמה של 95 מ”ג/ד”ל בקבוצת הליפידל 40 מ”ג.
מאידך, מול התוצאות המרשימות של הורדה בסיכון לתמותה ואירועים והפחתת רמות ה-LDL-C נמצא שבקרב 3% מקבוצת הליפיטור 80 מ”ג היו עדויות לבדיקות תפקודי כבד לא תקינות, לעומת 1% בלבד בקבוצת הליפידל.
השאלות וההתייחסויות של החוקרים והמשתתפים התמקדו בנקודות הבאות:
– האם משמעות המחקר היא שאכן Lower is Better במיוחד בחולים בסיכון, ושרמות המטרה צריכות להיות אף נמוכות מ-100 מ”ג/ד”ל ? נראה שלגישה זו יהיו עתה יותר תומכים הגם שלא ברור עדיין אם יהיה שינוי בהנחיות וביעדים.
– האם התוצאות העדיפות של קבוצת הליפיטור מעידות על יעילות גבוהה יותר של התרופה לעומת הליפידל, או שניתן היה להשיג תוצאות דומות גם במינונים מקסימליים של ליפידל ? לטענת חלק מהמשתתפים שהיו אף מעורבים במחקר ה-REVERESAL (אליו התייחס גם ד”ר גביש במאמר מערכת “עד כמה נמוך אפשר לרדת ?”- לחץ כאן וכן גם סקירה זו מ-JAMA עליה דיווחנו לאחרונה), תוצאות המחקר מעידות על עליונות הליפיטור ושאין זה סביר שניתן היה להגיע לתוצאות שהשיג הליפיטור במינונים מקסימליים של ליפידל. החוקרים עצמם ונציגי BMS דווקא מפרשים את התוצאות בחשיבות הטיפול האינטנסיבי, בלי קשר לסוג התרופה…
במאמר המערכת של NEJM המפרסם את המחקר במהדורת ON-LINE מיוחדת מדגיש העורך את העובדה שהאפקטיביות של הטיפול הושגה כבר במהלך 30 ימי הטיפול הראשוניים, ושהיא הייתה עקבית בכל תתי הקבוצות. כמו כן מציין העורך, ד”ר טופול, שהתוצאות מפתיעות מכיוון שהמחקר תוכנן למעשה להוכיח שפרבסטטין אינו נופל מליפיטור, וכן שמדובר במחקר קצר טווח של שנתיים בלבד עם הגדרת נקודות קצה, end points , “מעורבות” אשר גרמו למתכנניו להאמין שלא יימצא הבדל בתוצאות בין שתי הקבוצות…
ד”ר טופול אף מוסיף שבחינת תוצאות PROVE-IT ו-REVERSAL ביחד מבשרת זעזוע וניעור של התחום בכל הקשור לניהול ומניעה של מחלת טרשת עורקים.
ד”ר סמית, מהשותפים למחקר ה- PROVE-IT אינו משוכנע שניתן יהיה באמצעות המחקר, למרות תוצאותיו הברורות והעדיפות בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, לשכנע את הקהילה הרפואית לעבור לטיפול אגרסיבי באופן כוללני, בעיקר על רקע הסיכון הגדול יותר לפגיעה בתפקודי כבד וכליות. הקהיליה עדיין זוכרת את הטראומה של ההוצאה מהשוק של התכשיר של חברת באייר, (בארץ שווק תחת השם ליפוגיס) לאור בעיות בטיחות שהתגלו בו.
בהקשר זה מצטט מדסקייפ את ד”ר קנון אשר מצנן את ההתלהבות לעבור לטיפול אגרסיבי, ואשר מזכיר כי ה-FDA בחן את הסטטין החדש ה-( Crestor (rosuvastatin , הנחשב לסטטין הפוטנטי בעולם כיום, בזהירות רבה למשך יותר משנה, לפני שאישר אותו לשיווק, בגלל החששות לתופעות לואי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!