מחלת צליאק חבויה קיימת בכ- 3% מהסובלים מאנמיה של חוסר ברזל (South Med J)

על-פי תוצאותיו של מחקר פרוספקטיבי חדש, נראה כי מחלת צליאק קיימת  בכ- 3% מהחולים עם אנמיה של חוסר ברזל.

בין שנת 1998 ושנת 2000, כל החולים שפנו למרכז הרפואי של אוניברסיטת מיאמי עם אנמיה של חוסר ברזל, כולל חולים עם בדיקה חיובית לדם סמוי בצואה, עברו בדיקת אנדוסקופיה של הושט, הקיבה והתריסריון עם ביופסיות מהמעי הדק, וקולונוסקופיה.

אנמיה של חוסר ברזל הוגדרה כרמת פריטין בסרום הנמוכה מ- 25 נ”ג למ”ל והמוגלובין נמוך מ- 12 גרם לד”ל בנשים ונמוך מ- 14 גרם לד”ל בגברים. חולים עם ביופסיה חיובית של המעי הדק עברו בדיקה של אימונוגלובולינים מסוג A אנטי-אנדומיזיאליים (antiendomysial) לאבחון של צליאק.

105 חולים עמדו בקריטריונים להכללה במחקר, 57 גברים (גיל ממוצע של 51.6 שנים) ו- 48 נשים (גיל ממוצע 54.1 שנים). 36 מהחולים היו שחורים, 22 לבנים, 38 ממוצא היספני ו- 9 ממוצא מעורב או לא ידוע. דם סמוי בצואה הופיע ב- 40.9% מהחולים.

ממצאים אנדוסקופים כללו גסטריטיס (22.8%), כיב קיבה (9.5%), דאודוניטיס (8.5%), אסופגיטיס (7.6%), כיב Barrett’s (2.8%), כיב תריסריון (2.8%) ופוליפ בקיבה (2.8%). מחלת צליאק אובחנה ב- 2.8% מהחולים.

ממצאי הקולונוסקופיה כללו פוליפים, דיברטיקולום וטחורים. ב- 32.3% הופיעו מספר ממצאים וב- 28.5% לא נתגלו ממצאים כלל.

מחלת צליאק חבויה אובחנה ב- 2.8% מהחולים שסבלו מאנמיה של חוסר ברזל. כיוון שהמחלה ניתנת לטיפול יש לשקול ביצוע של בדיקת סקר למחלה בחולים עם אנמיה של חוסר ברזל ללא סיבה ידועה, עם וללא בדיקה חיובית של דם סמוי בצואה, כותבים החוקרים.

South Med J. 2004;97:30-34.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן