עפ”י מחקר שהתפרסם ב-JAMA עירוי של אפופרוטאין A-מילנו גורם לרגרסיה מהירה באתרוסקלרוזיס בחולים שסבלו מ- acute coronary syndrome.
טיפול זה ב-HDL עשוי להוות גישה חדשה לקראת טיפול עתידי באתרוסקלרוזיס.
הכותבים תארו כ- 40 נשאים של וריאנט של אפוליפופרוטאין מסוג A-I שנקרא ApoA-I Milano המאופינים ע”י רמת HDL נמוכה.
בקרב נשאים אלו נמצא שרמת האתרוסקלרוזיס היתה נמוכה בהרבה מהצפוי לרמות ה-HDL הללו.
מתוך 123 חולים עם ACS בין הגילאים 38-82 (נאספו בין נוב’ 2001 למרץ 2003)57 עברו רנדומיזציה ו- 47 סיימו את הפרוטוקול. 11 קיבלו פלאצבו, 21 קיבלו מנה קטנה ו- 15 קיבלו מנה גדולה של ( ApoA-I Milano/phospholipid complexes (ETC-216 , פעם בשבוע למשך 5 שבועות.
רמת האתרוסקלרוזיס נמדדה באמצעות US אינטרא-וסקולרי בשבועיים שלאחר ארוע ה-ACS ולאחר הטיפול.
התוצאות הראו שלאחר שבועיים גודל האתרומה הצטמצמם ב-% 1.06 בסיכום של שתי הקבוצות שטופלו ב-ETC-216 לעומת עלייה של % 0.14 בפלצבו.
ההקטנה בגודל האתרומה בסוף המחקר בחולים שקיבלו את ה-ETC216 היתה ב-% 4.2.
“היעילות של הגישה החדשה חייבת להבדק באוכלוסיות גדולות יותר ולמשך זמן מעקב רב יותר” אמרו החוקרים והוסיפו שצריך גם לבדוק את המורבידיות והתמותה הקשורים בטיפול החדש.
מאמר המערכת שהתייחס למחקר הצביע על חולשותיו שכוללות את גודל המדגם הקטן, התקופה הקצרה של המעקב, העובדה שלא נעשתה השוואה לעירוי של APO A-I רגיל וחוסר הבהירות ביחס לקשר בין ממצאי ה-US והמצב הקליני.
עם זאת, אם המסקנות העולות ממחקר זה יאוששו במחקרים נוספים יוכלו בעתיד חולים שיסבלו מ-ACS לקבל טיפול מיידי המבוסס על HDL לרגרסיה של הנזק וייצובו, ובהמשך יקבלו טיפול ארוך טווח כדי למנוע את ההיווצרות מחדש של גורם הפגיעה. על פי מודל זה תכשירים המבוססים על HDL עדיין יהוו חלק משמעותי בטיפול מניעתי ארוך טווח.
JAMA. 2003;290:2229-2300, 2322-2324
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!