התועלת של מתן תוך-ורידי של Alteplase לפני טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין ערך מוסף למתן תוך-ורידי של Alteplase לפני טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול, בהשוואה לטיפול אנדווסקולארי בלבד.

מטרת המחקר הייתה לבחון את עדויות ממחקרים אקראיים ומבוקרים אודות תוצאות טיפול אנדווסקולארי ישיר לעומת משלב טיפול אנדווסקולארי לאחר טיפול תוך-ורידי ב- Alteplase בחולים עם אירוע מוחי משנית לחסימת כלי דם גדול.

חיפוש במאגרי Medline ו-Scopus הוביל לזיהוי 3 מחקרים אקראיים ומבוקרים בנושא, אשר כללו בסך הכול 1,092 חולים. התוצא העיקרי של המחקר היה הסבירות למדד mRS (Modified Rankin Scale) של 0-2 נקודות לאחר שלושה חודשים.

לא תועדו הבדלים בין טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי ולאחריו טיפול אנדווסקולארי, בהשוואה לטיפול אנדווסקולארי בלבד בהערכת הסיכוי למדד תפקודי של 0-2 נקודות לפי סולם mRS (יחס סיכויים מתוקן של 1.11, רווח בר-סמך 95% של 0.76-1.63), או למדד של 0-1 נקודות (יחס סיכויים מתוקן של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.61) ושיפור תפקודי לאחר שלושה חודשים (יחס סיכויים מתוקן של 1.09, רווח בר-סמך 95% של 0.86-1.37).

בקרב חולים שקיבלו טיפול תרומבוליטי לפני טיפול אנדווסקולארי תועד סיכוי נמוך יותר משמעותית לרה-קנליזציה מוצלחת לפני פרוצדורה אנדווסקולארית, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול אנדווסקולארי בלבד (יחס סיכויים של 0.37, רווח בר-סמך 95% של 0.18-0.77).

בקרב חולים שקיבלו טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי לפני טיפול אנדווסקולארי תועד שיעור נמוך יותר של אירועי דמם תוך-גולגולת, בהשוואה לאלו שהופנו ישירות לטיפול אנדווסקולארי (יחס סיכויים של 0.67, רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.92), אך ללא הבדל מובהק סטטיסטית בסיכוי לדמם תוך-גולגולתי תסמיני.

החוקרים לא זיהו הבדלים בין שתי הקבוצות בשיעורי תמותה מכל-סיבה, אירועים חריגים חמורים, או סיבוכים עקב הפרוצדורה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לא תועדו הבדלים בתוצאות התפקודיות עם טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי לפני טיפול אנדווסקולארי, בהשוואה לטיפול אנדווסקולארי בלבד בחולים עם אירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול. לאור מספר שאלות שנותרו פתוחות בנושא, החוקרים קוראים להשלים מחקרים אקראיים ומבוקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הנושא.

Neurology 2021

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן