במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה הקשר בין שימוש בתרופות אנטיביוטיות ממשפחת פלאורוקווינולונים ובין הסיכון למפרצת או דיסקציה של אבי העורקים שתועד במחקרים תצפיתיים עשוי לנבוע ברובו מערפלנים. מנגד, במאמר אחר שפורסם בעיתון הממצאים הדגישו את חשיבות זיהומים בהתפתחות מפרצת או דיסקציה של אבי העורקים.
החוקרים אספו נתונים ממאגר IBM MarketScan ליצירת שני מדגמים תואמים של משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה: אלו עם אבחנה של דלקת ריאות עד 3 ימים טרם התחלת טיפול בפלאורוקווניולונים או אזיתרומיצין (279,554 משתתפים; גיל ממוצע של 63.7 שנים) וקבוצה אחרת עם אבחנה של זיהום בדרכי השתן עד 3 ימים טרם התחלת טיפול בפלאורוקווניולונים או משלב Trimethoprim-Sulfamethoxazole (984,364 משתתפים; גיל ממוצע של 62.1 שנים).
מהנתונים עולה כי בחולים שקיבלו טיפול בפלאורוקווינולונים לדלקת ריאות תועדו שיעורים מוגברים של מפרצת ודיסקציה של אבי העורקים, בהשוואה לאלו שהחלו טיפול באזיתרומיצין (0.03% לעומת 0.01%; יחס סיכון של 2.57, רווח בר-סמך 95% של 1.36-4.86). עם זאת, השימוש בפלאורוקווינולונים לטיפול בזיהום בדרכי השתן לא נקשר עם סיכון מוגבר למפרצת או דיסקציה של אבי העורקים, בהשוואה למשלב Trimethoprim-Sulfamethoxazole.
יתרה מזאת, בקרב חולים שטופלו בפלאורוקווינולונים, בהשוואה לאלו שטופלו באמוקסיצילין, תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר של מפרצת או דיסקציה של אבי העורקים (יחס סיכון של 1.54, רווח בר-סמך 95% של 1.33-1.79), אך כאשר החוקרים בחנו את ההבדלים רק באלו עם בדיקות הדמיה זמינות, ההבדל לא היה עוד מובהק סטטיסטית.
במאמר נפרד, חוקרים הציעו כי הזיהומים כנגדם ניתן הטיפול בפלאורוקווינולונים עשויים להיות גורם הסיכון האמיתי למפרצת או דיסקציה של אבי העורקים.
המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים מתביעות ביטוח רפואי בטייוואן והחוקרים התאימו לכל אחד מבין כ-29,000 חולים עם מפרצת או דיסקציה של אבי העורקים 10 ביקורות תואמות בשנת לידה, מין ומשך מעקב.
מהנתונים עולה שכיחת גבוהה של זיהום כנגד תכשירים ממשפחת פלאורוקווינולונים היוו טיפול סביר ב-60 הימים שקדמו לפניה לבית החולים בשל מפרצת או דיסקציה של אבי העורקים (18.6% לעומת 5.9% בביקורות; יחס סיכויים מתוקן של 1.73, רווח בר-סמך 95% של 1.66-1.81). עם זאת, בקבוצת החולים עם זיהומים אלו, לא תועד סיכוי גבוה יותר לטיפול בפלאורוקווינלונים באלו עם מפרצת או דיסקציה של אבי העורקים, בהשוואה לביקורות.
החוקרים הציעו כי זיהום הינו גורם סיכון למפרצת או דיסקציה של אבי העורקים בעוד שטיפול בפלאורוקווינולונים לא זוהה כגורם סיכון להפרעות אלו. הממצאים מדגישים את חשיבות ההתייחסות לזיהומים נלווים בעת הערכת הבטיחות של טיפול אנטיביוטי על-בסיס נתוני עולם אמיתי.
JAMA Internal Medicine 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!