מומחי ה-USPSTF אינם ממליצים על בדיקות סקר למחלות עורקי תרדמה אסימפטומטיות (מתוך המלצות ה-USPSTF)

מומחי ה-USPSTF (US Preventive Services Task Force) פרסם מסמך טיוטה בו ממליצים כנגד בדיקות סקירה למחלת עורקי תרדמה במבוגרים ללא תסמינים. המלצה זו מהווה חיזוק להמלצות דומות שפורסמו מטעם ה-USPSTF בשנת 2007.

מסמך הטיוטה, כמו גם דו”ח עדויות התומך במסקנותיו, פתוחים להתייחסות הציבור עד ל-17 במרץ.

ההמלצות קובעות כי בעוד שאירוע מוחי הינו הגורם המוביל לתמותה ומוגבלות בארצות הברית, וכי היצרות של עורקי התרדמה הינה גורם סיכון לאירועים מוחיים, רק חלק קטן מהאירועים המוחיים נובעים מהיצרות של עורקי התרדמה.

אין עדויות ישירות לפיהן בדיקות סקירה להיצרות ללא-תסמינים של עורקי התרדמה, לרוב באמצעות בדיקות אולטרה-סאונד, מובילות להפחתת שיעור האירועים המוחים, אם כי יש עדויות מספקות לפיהן בדיקות להערכת היצרות עורקי תרדמה וטיפול במצבים אלו באמצעות CEA (Carotid Endarterectomy) עשויות לגרום נזק. יתרה מזאת, בדיקת אולטרה-סאונד באוכלוסייה הכללית, בה שכיחות היצרות עורקי התרדמה היא נמוכה, עשויה להוביל לתוצאות חיוביות-שגויות רבות.

ממצאי מחקרים אקראיים ואחרים שנבחנו לצורך ההמלצות המעודכנות מופיעים בהצהרה, כולל תוצאות מחקרי ACAS, ACST ו-VACS; עם זאת, המומחים מציינים כי לא נערכו מחקרים להערכת הנזקים שירים של בדיקות הסקירה. שאלה נוספת שנותרה ללא מענה היא אם ניתוח CEA או אנגיופלסטיה של עורקי התרדמה עדיפים על טיפול תרופתי אינטנסיבי בלבד, שאלה שתזכה להתייחסות במחקר CREST-2.

US Preventive Services Task Force recommendation statement DRAFT. February 18, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן