מהו אמצעי ההגנה הטוב ביותר כנגד תסחיפים בהיצרויות של עורקי התרדמה? (J Am Coll Cardiol)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי חסימה פרוקסימאלית באמצעות בלון מספקת הגנה גדולה יותר משמעותית מפני תסחיפים במהלך הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה לטיפול בהיצרות של העורק הפנימי, בהשוואה להגנה באמצעות התקן פילטר. התקני חסימה פרוקסימאלית באמצעות בלון אינם חוצים את הנגע לפני הכנסת התומכן, עובדה המסייעת בהפחתה משמעותית של הנטל התסחיפי במוח במהלך הפרוצדורה. ממצאי המחקר, הקרוי PROFI (Prevention of Cerebral Embolization by Proximal Balloon Occlusion Compared to Filter Protection During Carotid Artery Stenting) מתפרסמים בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

החוקרים מוסרים כי למרות שלא ניתן לתת מענה קליני לשאלה על-בסיס נתונים אלו, הם מעריכים כי קיים קשר בין הממצאים ההדמייתיים העולים מהמחקר והסיכון לשבץ מוחי.

מדגם המחקר כלל 62 משתתפים תסמיניים וא-תסמיניים, שעברו הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה עם הגנה מפני תסחיפים. המשתתפים חולקו באקראי לחסימה פרוקסימאלית באמצעות בלון או הגנה באמצעות פילטר. בהשוואה לפילטר, החוצה את הנגע לפני הכנסת תומכן, חסימה באמצעות בלון מוצבת פרוקסימאלית לנגע והבלון מנופח לחסימת העורק החיצוני ועורק התרדמה המשותף.

באמצעות DW-MRI (Diffusion-Weighted Magnetic Resonance Imaging) החוקרים מצאו כי ההיארעות של נגע איסכמי מוחי חדש לכל מטופל הייתה גדולה יותר משמעותית בקרב חולים לאחר הגנה דיסטאלית (87.1% לעומת 45.2%, p=0.001). שיעורי ההיארעות של נגעים איסכמיים חדשים היו גבוהים יותר משמעותית עם הגנה באמצעות פילטר בחולים תסמיניים וא-תסמיניים, וזוהתה מגמה לפיה הופיעו יותר נגעים בחולים מעל גיל 80. באשר ליעדי הסיום המשניים, החוקרים מדווחים כי מספר הנגעים למטופל ונפח הנגעים למטופל היו גבוהים יותר משמעותית בחולים לאחר הכנסת פילטר, בהשוואה לחסימה באמצעות בלון.

חולה אחד לאחר התקנת פילטר פיתח שבץ מינורי, כאשר בקבוצת החולים לאחר חסימה באמצעות בלון לא תועדו סיבוכים קרדיווסקולאריים או צרברווסקולאריים מג’וריים. עם זאת, למחקר אין עוצמה מספקת להערכת אירועים קליניים.

החוקרים מדגישים כי לא כל החולים הם מועמדים טובים לחסימה פרוקסימאלית באמצעות בלון. חולים עם נגע בצד הנגדי לא נכללו במחקר, אך עדיין ב-13% הפרוצדורה לא נסבלה היטב. הופעת נגעים איסכמיים חדשים בצד הנגדי נובעת ככל הנראה מתסחיף שניתק כאשר הצנתרים הועברו דרך קשת אבי העורקים.

התקני הפילטר הם קלים לשימוש והסיכון הכרוך בהם נובע מחציית הנגע, מה שעשוי להוביל להינתקות של התסחיף. בנוסף, חלק מהחלקיקים קטנים מדי ואינם נתפסים ע”י הפילטר או שחוצים את הפילטר במידה ואינו מוצב היטב. ייתכן מצב של עומס יתר על הפילטר, העלול לגרום לדליפה של חלק מהחלקיקים. להתקני חסימה באמצעות בלון אין חסרונות דומים, אם כי הם דורשים מיומנות רבה יותר.

J Am Coll Cardiol 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן