בדיקת EEG לצד מיטת המטופל מסייעת בחיזוי הפרוגנוזה לאחר חבלת מוח (Ann Neurol)

בדיקת EEG (Electroencephalogram) פשוטה עשויה לסייע בזיהוי תפקוד קוגניטיבי שיירי בחולים לאחר חבלת מוח שאינם מגיבים לסביבה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Neurology.

החוקרים גייסו למחקר 28 חולים לאחר חבלת ראש טראומטית, אשר היו ללא טשטוש במשך 2-7 ימים ולא הצליחו לבצע פקודות. החולים האזינו לזרם מילים איזו כרוני אשר יצרו משפטים או פתגמים בעלי משמעות בזמן שפעילות המוח שלהם תועדה באמצעות רישום EEG. בקרב נבדקים בריאים, פעילות EEG מסתנכרת עם מקצב הפתגמים והמשפטים רק כאשר המאזינים מבינים באופן מודע את הדיבור. גישה זו מספקת לכן מדד להערכת היכולת השיירית להבין דיבור בחולים שאינם מגיבים.

מדגם המחקר כלל 17 חולים שהיו זמינים להערכה לאחר 3 חודשים, מהם 16 חולים היו זמינים להערכה לאחר 6 חודשים. ממצאי המחקר העידו על קורלציה משמעותית בין התוצאים ובין חוזק הפעילות הקורטיקאלית בתגובה למשפטים ופתגמים. ניתוח סטטיסטי מצא כי עוצמת תגובת ההבנה של הנדבקים שיפרה משמעותית את דיוק חיזוי הפרוגנוזה של החולים, בהשוואה להערכה המבוססת על מאפיינים קליניים בלבד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בדיקת EEG עשויה לסייע בשיפור חיזוי הפרוגנוזה של חולים לאחר חבלת ראש. בניגוד לגישות אחרות להערכת שארית תפקוד קוגניטיבי בחולים שאינם מגיבים, גישה זו הינה פאסיבית לחלוטין ולכן עשויה להתאים להערכה של מספר גדול יותר של חולים.

Ann Neurol. Published online December 23, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן