העדרות ממקום העבודה של חולים עם פעילות-יתר של בלוטת התריס בולטת בעיקר במהלך השנה הראשונה לאחר אבחנה ולאחר מכן פוחתת, אך נותרת גבוהה כפליים, בהשוואה להיקף ההעדרות מהעבודה של ביקורות בריאות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
מחלות של בלוטת התריס משפיעות על איכות החיים, אך אין מידע רב אודות ההשפעות על היעדרות ממקום העבודה, חזרה לעבודה וקצבת נכות. מחלת גרייבס עם מעורבות עינית מובילה למוגבלות ניכרת במונחים של חזרה לעבודה.
החוקרים ערכו מחקר עוקבה והשוו את קצבת הנכות והעדרות עקב ימי מחלה של 862 חולים בדנמרק, שקיבלו טיפול להפרעות בבלוטת התריס באחת משתי מרפאות חוץ בשנת 2007, אל מול הנתונים אודות 7,043 ביקורות. האבחנות נקבעו בין השנים 1994-2011.
החוקרים התאימו בין החולים ובין משתתפים בקבוצת הביקורת לפי גיל, מין ואזור גיאוגרפי, תוך התייחסות למחלות הרקע. קיים תיעוד ארצי ומונציפאלי של העדרות מהעבודה מאחר ובדנמרק, הממשלה המקומית מפצה עובדים שנעדרו ממקום העבודה למעלה משלושה שבועות בשל מחלה.
במסגרת המחקר סווגו החולים לפי האבחנה: זפק לא-טוקסי, יתר פעילות של בלוטת התריס, מחלת עיניים על-רקע מחלת גרבייס, תת-פעילות של בלוטת התריס על-רקע הפרעה אוטואימונית, או מחלה אחרת של בלוטת התריס. החוקרים העריכו את היקף ההשפעה על מקום העבודה, ובחנו את הסיכון במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה, כמו גם בשנים הבאות, כאשר ההנחה הייתה כי המחלה בהפוגה או תחת שליטה.
בשנה הראשונה לאחר האבחנה, בחולים עם מחלת גרייבס וסיבוכים עיניים תועדה עליה של כמעט פי שבע (יחס סיכון של 6.94) בסיכוי לאובדן ימי עבודה בטווח הארוך, בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת, ובחולים עם צורות אחרות של יתר-פעילות של בלוטת התריס תועד סיכון גבוה כפליים (יחס סיכון של 1.96). בשנים מאוחרות יותר, הסיכון בחולים עם יתר-פעילות של בלוטת התריס נותר גבוה כפליים, בהשוואה לביקורות (יחס סיכויים של 2.08), בעיקר בשל סיכון מוגבר להעדרות ארוכת-טווח בחולים עם פגיעה עינית על-רקע מחלת גרייבס. בחולים עם פעילות-יתר של בלוטת התריס תועד סיכוי גבוה פי ארבע (יחס סיכויים של 4.40) לפרוש עם קצבת נכות לאחר השנה הראשונה, בהשוואה לביקורות בריאות.
מהנתונים עולה סבירות נמוכה משמעותית לחזרה לעבודה של חולים עם פעילות-יתר של בלוטת התריס (יחס סיכויים של 0.62) או תת-פעילות של בלוטת התריס על-רקע מחלה אוטואימונית (יחס סיכויים של 0.56), ככל הנראה עקב חופשת מחלה ארוכה. פעילות-יתר של בלוטת התריס עמדה בבסיס הסבירות הנמוכה לחזרה לעבודה לאחר השנה הראשונה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!