ככל שלקשריות בלוטת תריס צורה יותר כדורית, כפי שנקבע לפי אורך דומה של הציר הארוך והקצר, כך הסיכון כי מדובר בנגע ממאיר הוא גדול יותר, באופן בלתי-תלוי בגיל, מין וגודל הקשרית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההחלטה על חשד לממאירות במקרים של קשריות בלוטת תריס נשענת על הרכב הקשרית, אקוגניות, שוליים ונוכחות הסתיידויות זעירות. הצורה של הקשרית הדגימה תוצאות מבטיחות כמדד נוסף העשוי לסייע בהחלטה על צורך בדגימת קשרית ומטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע אם חישוב הצורה הכדורית של קשרית מנבא באופן בלתי-תלוי את הסיכון לממאירות.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל משתתפים עם 1-2 קשריות בעלות חשיבות קלינית, דהיינו, קשריות סולידיות בקוטר של מעל 1 ס”מ. הם חישבו את היחס בין הציר הארוך והקצר של הקשרית לקביעת הצורה הכדורית ובחנו את הקשר בין צורת הקשרית ובין עדות לממצא שפיר או ממאיר בניקור הקשרית.
מהנתונים עולה כי היחס בין הציר הארוך והקצר של הקשרית היה קטן יותר באופן משמעותי בקשריות ממאירות, בהשוואה לקשריות שפירות, עדות לסיכון מוגבר לממאירות בקשריות בעלות צורה כדורית יותר (1.63 בקשריות ממאירות לעומת 1.74 בקשריות שפירות, p<0.0001). הסיכון לממאירות עלה באופן רציף ככל שהיחס בין הציר הארוך והקצר התקרב ל-1.0, דהיינו ככל שהצורה של הקשרית תאמה יותר לכדור (יחס של מעל 2.00, 14.6% ממאירות; יחס של 1.51-2.0, 19.7%; יחס 1.00-1.50, 25.5% ממאירות, p<0.0001).
מניתוח סטטיסטי עלה כי גיל צעיר, מין זכר וצורה כדורית של הקשרית נקשרו כל אחד באופן בלתי-תלוי עם הסיכון לממאירות.
ממצאי המחקר מעידים כי שילוב הצורה הכדורית של קשריות בלוטת תריס במערכות לסיווג הסיכון לממאירות עשויות לסייע בקבלת החלטות מותאמות אישית בצורה טובה יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!