במקרים רבים של ממאירות ממוינת של בלוטת התריס חלה דה-דיפרנציאציה והגידול הופך עמיד לטיפול ביוד רדיואקטיבי עם תוצאות גרועות יותר. טיפול ייעודי עשוי להפחית מעבר אותות במסלול MAPK ולהגדיל את הרגישות של גידולים לטיפול ביוד רדיואקטיבי. כעת, במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים כי במקרים של ממאירות ממוינת של בלוטת התריס, אשר עמידה לטיפול ביוד רדיואקטיבי ונמצאה חיובית למוטאציות BRAF ו-RAS, טיפול ייעודי הוביל לתגובה מחודשת של גידולים ליוד רדיואקטיבי.

כעת תיארו החוקרים חולים עם ממאירות ממוינת של בלוטת התריס, שנמצאה עמידה לטיפול ביוד רדיואקטיבי, אשר קיבלו טיפול ייעודי והדגימו קליטה של יוד רדיואקטיבי, אשר אפשרה לשקול מתן טיפול ביוד רדיואקטיבי. הם סקרו את הרשומות הרפואיות של חולים עם מחלה גרורתית, פרוגרסיבית ועמידה לטיפול, בהם הטיפול הייעודי הוביל לעליה בקליטת יוד רדיואקטיבי בסריקה כל-גופית אבחנתית.

מדגם המחקר כלל 13 חולים (גיל חציוני של 56 שנים): 11 עם ממאירות ממוינת של בלוטת התריס, שניים עם ממאירות בדרגת התמיינות נמוכה של בלוטת התריס. בתשעה חולים זוהו מוטאציות BRAF, בשלושה זוהו מוטאציות RAS ובחולה אחד לא זוהו מוטאציות אלו. מתן טיפול ייעודי במעכבי MEK או BREF נמשכה לאורך חציון של 14.3 חודשים לפני השלמת מיפוי כל-גופי אבחנתי.

החוקרים מדווחים כי תשעה חולים (69%) קיבלו טיפול ביוד רדיואקטיבי (פעילות חציונית של 204.4 מיליקירי), לאחריו  הופסק הטיפול הייעודי. חציון משך המעקב עמד על 8.3 חודשים לאחר הטיפול ביוד רדיואקטיבי. בכל תשעת החולים הודגמה בקרה של המחלה לאורך זמן (בשלושה תועדה תגובה חלקית, בשישה תועדה מחלה יציבה).

רמות תירוגלובולין ונוגדנים כנגד תירוגלובולין עלו בחולים בהם הודגמה קליטה לפי הטיפול הייעודי וירדו בשמונה מבין תשעת החולים לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי.

אירועים חריגים בעקבות הטיפול כללו דלקת ריאות ודלקת של בלוטות הרוק.

החוקרים כותבים כי בעקבות טיפול ייעודי להשבת התגובה של גידולים לטיפול ביוד רדיואקטיבי, ניתן יהיה לטפל ביוד רדיואקטיבי עם תגובה משמעותית. הם מדגישים כי יש להשלים מחקרים נוספים בכדי לסייע בבחירת החולים, הערכת אירועים חריגים, הגדרת משך התגובה לטיפול וההשפעה על הישרדות החולים.

J Clin Endocrinol Metab. 2018;103(10):3698-3705

לידיעה במדסקייפ