האם לגיל החולה השפעה על בטיחות ויעילות Lenvatinib בטיפול בסרטן ממויין של בלוטת התריס? (J Clin Oncol)

הטיפול ב-Lenvatinib (לנבימה) מביא לשיפור משמעותי בהישרדות הכוללת ונסבל היטב כאשר ניתן לטיפול בחולים בגילאי 65 שנים ומעלה עם סרטן ממויין של בלוטת התריס, העמד לטיפול ביוד רדיואקטיבי, כך עולה מממצאים חדשים, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology.

במסגרת תת-ניתוח נתוני מחקר SELECT בחנו החוקרים את ההשפעה של גיל על יעילות, בטיחות וסבילות Lenvatinib. התוצאות נבחנו בקרב חולים בגילאי 65 ומטה (155 מטופלים ב-Lenvatinib ו-81 מטופלי-פלסבו) אל מול אלו מעל גיל 65 שנים (106 מטופלי Lenvatinib ו-50 מטופלי פלסבו).

מניתוח נתונים זה עלה כי התועלת מבחינת הישרדות ללא-התקדמות עם Lenvatinib,  בהשוואה לזו שתועדה בקבוצת הפלסבו נותרה בכל קבוצות הגיל, ללא הבדלים משמעותיים בהישרדות ללא-התקדמות בין חולים מבוגרים או צעירים יותר.

בנוסף, החוקרים זיהו שיפור משמעותי בהישרדות כוללת משוערת (לאחר חציון מעקב של 17.1 חודשים) בקרב חולים מבוגרים שטופלו ב-Lenvatinib, בהשוואה למטופלי פלסבו (יחס סיכון של 0.53). הם מציינים כי חציון ההישרדות הכוללת טרם נקבע בקבוצת ההתערבות או בקבוצת הפלסבו.

בחולים צעירים שטופלו ב-Lenvatinib, אעפ”י שלא זכו לתועלת ההישרדותית, תועדו שיעורי תגובה אובייקטיבית גבוהים יותר (72% לעומת 55%), מרווח זמן ארוך יותר עד להפחתת מינון ראשונה (3.7 לעומת 1.5 חודשים) ושיעור נמוך יותר של אירועים חריגים בדרגה 3 ומעלה (67% לעומת 89%), בהשוואה לחולים מבוגרים יותר.

רעילות Lenvatinib הייתה משמעותית וניתנת לטיפול במרבית החולים במחקר, כולל חולים מבוגרים. יתר לחץ דם זוהה כאירוע החריג הנפוץ ביותר על-רקע הטיפול התרופתי ותועד ב-67-69% מהחולים שטופלו ב-Lenvatinib לאורך קבוצות הגיל. יתר לחץ דם בדרגה 3 ומעלה תועד ב-49% מהחולים המבוגרים וב-37% מהחולים הצעירים.

בחולים מבוגרים תועד סיכוי גבוה יותר מהחולים הצעירים לפתח כל אירוע חריג בדרגה 3 ומעלה (89% לעומת 67%). אירועים חריגים אחרים כללו עייפות, תסמינים גסטרואינטסטינאליים או מטבוליים, כאב ראש ופרוטאינוריה. מרבית החולים נדרשו להפחתת מינון Lenvatinib או הפרעה בטיפול ללא תלו בגיל, אך הפחתת מינון והפסקת טיפול היו נפוצים יותר בקבוצת החולים המבוגרים.

ממצאים אלו מדגישים את הצורך במעקב הדוק אחר רעילות, תקשורת טובה בין חולים ורופאים ויישום תכניות טיפול לאירועים חריגים.

J Clin Oncol. Published online June 14, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן