הצהרה חדשה מטעם ה-AHA/ASA תומכת בהרחבת השימוש ב-tPA לטיפול באירועים מוחיים (Stroke)

איגודי ה-AHA/ASA (American Heart Association/American Stroke Association) פרסמה הצהרה מדעית חדשה בנוגע לקריטריונים להכללה ואי-הכללה של טיפול תוך-ורידי ב-Alteplase (Tissue Plasminogen Activator) במקרים של אירוע מוחי איסכמי. ההצהרה פורסמה בכתב העת Stroke במהלך חודש דצמבר.

המומחים בחנו את העדויות לקריטריונים הכללה ואי-הכללה שונים וקבעו המלצות אודות השימוש ההולם ב-tPA במקרים של אירוע מוחי איסכמי.

בחלק המבוא של המאמר הסבירו המומחים כי למרות שהתועלת של Alteplase מוכחת היטב, רק כ-5% מהחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד בארצות הברית מקבלים את הטיפול. הם מוסיפים כי הסיבה הנפוצה לאי-מתן הטיפול הוא כשלון בהגעה לבית החולים במועד, כאשר רק 22-31% מהחולים מתקבלים לחדר המיון בתוך שלוש שעות מהופעת התסמינים.

עם זאת, בהצהרה מסבירים הכותבים כי ישנם קריטריונים קליניים, רדיולוגים ומעבדתיים לאי-המתן טיפול ב-Alteplase בעיקר כאלו הנוגעים לסיכון לדימום.

אחת ההמלצות החזקות ביותר נוגעת לכך כי אין לשלול את הטיפול בקשישים המתאימים לטיפול. הכותבים מסבירים כי תווית הטיפול המצורפת ל-Alteplase קובעת כי בחולים מעל גיל 75 שנים, הסיכון מוגבר ובחולים מעל גיל 80 התועלת של הטיפול התוך-ורידי אינו מבוסס היטב ודרושים מחקרים נוספים.

אך ההצהרה קובעת כי ההמלצה (דרגה 1 , רמת עדויות, A) כיהיא לטפל במבוגרים וקובעת כי בחולים המתאימים מבחינה רפואית, בגילאי 18 שנים ומעלה, טיפול תוך-ורידי ב-Alteplase בתוך שלוש שעות מומלץ באופן דומה בחולים מתחת לגיל 80 ובאלו מעל גיל 80 שנים.

בהצהרה קובעים גם המלצה חזקה לשקול לטובה את הטיפול הנ”ל במקרים של אירוע מוחי חמור מאוד ואירוע מוחי עם מוגבלות קלה, בטענה כי יש תועלת קלינית מוכחת בשני המקרים. השטח האפור הוא אירועים מוחיים איסמכיים קלים יותר, שאינם גורמים מוגבלות. בהצהרה נכתב כי ניתן לשקול את הטיפול במקרים אלו וכי דרושים מחקרים נוספים להגדרה טובה יותר של מאזן סיכון-תועלת.

בחולים בהם חל שיפור מהיר (קריטריון נוסף לאי-מתן הטיפול שהוסר מהתוויות המצורפות לטיפול), מסבירים המומחים כי tPA הוא טיפול סביר בחולים המתקבלים בתמונה של אירוע מוחי איסכמי בדרגה בינונית-עד-חמורה עם שיפור מוקדם, אך עם ליקוי בינוני ומוגבלות אפשרית.

אחד הנושאים שנידון זמן רב נוגע למשך הזמן שחלף מהופעת האירוע המוחי בו ניתן לטפל ב-tPA. מנהל המזון והתרופות האמריקאי קבע כי יש להתחיל את הטיפול בתוך שלוש שעות מהופעת תסמיני אירוע מוחי. עם זאת, ההצהרה החדשה ממליצה על מתן תוך-ורידי של הטיפול בחלון זמנים של 3-4.5 שעות בחולים מתחת לגיל 80, ללא היסטוריה של סוכרת ואירועים מוחיים, מדד NIHSS נמוך מ-25, שלא נוטלים נוגדי-קרישה פומיים וללא עדות הדמייתית לנזק איסכמי של למעלה משליש משטח המסופק ע”י עורק המוח המרכזי.

Stroke. Published online December 22, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן