במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Endocrinology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול בטסטוסטרון ג’ל (אנדרוג’ל, כצט)  בגברים עם חסר אנדרוגנים על-רקע אופיואידים אינו מלווה בהחמרת סמנים דלקתיים או מטבוליים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסר אנדרוגנים תסמיני הינו תופעה נפוצה בגברים הנוטלים טיפול באופיואידים, כאשר טיפול חליפי בטסטוסטרון בגברים אלו עשוי להביא לשיפור הליבידו, איכות חיים והרכב הגוף. עם זאת, השפעות טיפול חליפי בטסטוסטרון על מדדים דלקתיים ומטבוליים במקרים אלו לא נבחן עד כה. מטרתם כעת הייתה לבחון את השפעות טיפול בטסטוסטרון על מדדים מטבוליים ודלקתיים בגברים מבוגרים עם חסר אנדרוגנים על-רקע אופיואידים.

מדגם המחקר כלל 64 גברים ללא-סוכרת, בגילאי 18-64 שנים, שנטלו אופיואידים בשל כאב כרוני שאינו על-רקע ממאירות, עם רמות טסטוסטרון כולל מתחת ל-12 ננומול/ליטר. המשתתפים חולקו באקראי ל-14 שבועות טיפול בג’ל טסטוסטרון או ג’ל פלסבו כל יום. רמות טסטוסטרון כולל נמדדו ורמות טסטוסטרון חופשי חושבו כמקובל. מדדים מטבוליים, סמני דלקת ומבחן העמסת סוכר נבחנו בתחילת המחקר ולאחר 14 שבועות.

מהתוצאות עולה כי המאפיינים הבסיסיים היו דומים בשתי הקבוצות. ריכוזי טסטוסטרון עלו מ-7.7 ל-27 ננומול/ליטר בקבוצת ההתערבות, אך לא תועד שינוי משמעותי בקבוצת הפלסבו. השינויים הממוצעים במדדים מטבוליים ודלקתיים במהלך ההתערבות לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות ולא עמדו בקורלציה עם השינוי בריכוזי טסטוסטרון תחת הטיפול. כמו כן, לא תועדו הבדלים בתגובת גלוקוז ואינסולין למבחן העמסת סוכר.

Clin Endocrinol. 2016;85(2):232-238

לידיעה במדסקייפ