במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי הסיכון להישנות סרטן הרחם מעט גבוהה יותר במקרים בהם שלב הגידול (Staging) נקבע בגישה לפרוסקופית, ולא בגישה פתוחה.
החוקרים מוסיפים כי הממצאים אינם מצביעים על ירידה בשיעורי התמותה בגישה הלפרוסקופית.
הנתונים אודות הישנויות מהמחקר LAP2 החלו להופיע לפני למעלה מעשור , בשילוב עם ממצאים קודמים מהמחקר לפיהם חל שיפור באיכות החיים וירידה בשיעור הסיבוכים בעקבות לפרוסקופיה. בשנת 2009 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת אוקלהומה כי התוצאות הבתר-ניתוחיות והתוצאות קצרות הטווח של טיפול ניתוחי בסרטן רירית הרחם היו טובות יותר עם לפרוסקופיה.
עם זאת, בשנת 2001 עלה חשש כי שיעור ההישנויות עשוי להיות גבוה יותר עם לפרוסקופיה, בשל העדר אפשרות למישוש פיזי של האזור, מה שעשוי להוביל להעדר אבחנה של גידול גרורתי. המחקר שונה כך שיכלול כיעד גם העדר-נחיתות מבחינת שיעור ההישנויות.
הנתונים כעת מבוססים על למעלה מ-2,000 נשים עם חציון מעקב של 59 חודשים. החוקרים קבעו כי לפרוסקופיה תוגדר כנחותה בהשוואה ללפרוטומיה במידה ויחס הסיכון להישנות יעמוד על 1.4 ומעלה. על-פי ההערכות, הדבר צפוי להקביל להבדל של 5.3% בשיעורי הישנויות לאחר שלוש שנים.
יחס הסיכון עמד על 1.14, אך הגבול העליון של הרווח בר-סמך היה 1.46, כלומר מעל היעד שהוגדר מראש. עם זאת, שיעורי ההישנות בפועל לאחר שלוש שנים היו נמוכים מהמצופה (11.39% עם לפרוסקופיה ו-10.24% עם לפרוטומיה), ולכן ההבדל האבסולוטי בסיכון היה קטן מזה שהוגדר.
שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים היו מצוינים וזהים בשתי קבוצות (89.8%).
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת הגישה הלפרוסקופית במקרים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!