הערכת הסיכון לכאבים בכף הרגל בחולי RA (מתוך Clin Rheumatol)

מעורבות כף הרגל היא מאפיין חשוב של RA (Rheumatoid Arthritis). מרבית המחקרים האפידמיולוגים להערכת דלקת מפרקים של כף הרגל דיווחו על שינויים רדיולוגיים ותוצאות בדיקות גופניות. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע את השכיחות של תסמינים בכף הרגל, תדירות הערכת כף הרגל, הפיזור האנטומי, הזמינות של שירותי מומחים למחלות רגליים והתועלת של התערבויות אלו בהקלה על התסמינים.

585 השיבו על השאלות שהוצגו; 93.5% מהמשיבים דיווחו על כאבים בכך הרגל, 35.4% דיווחו כי כאבים בכף הרגל היו התסמין המייצג של המחלה. מרבית החולים (68.2%) דיווחו על כאב יומי בכך הרגל, בדרגת חומרה בינונית או חמורה. השכיחות הגבוהה ביותר של כאב בכף הרגל הייתה בחלק הקדמי ו/או בקרסול.

הגורמים המנבאים העיקריים לכאבים בכף הרגל כללו משך מחלה ארוך יותר (ממוצע של 13 לעומת 10.3 שנים, p=0.009), ערכי BMI גבוהים יותר (25.6 לעומת 24.1,  p=0.001) ושכיחות תסמינים בכף הרגל של נוקשות ונימול (p<0.0001). לא תועד קשר מובהק עם גיל, מין והטיפול הנוכחי שניתן לחולים.

מרבית החולים (82%) דנו בתסמינים בכף הרגל עם הראומטולוג המטפל, ורק 64% נבדקו ע”י מומחה למחלות רגליים.  שיעורי ההיענות לאמצעי יישור (Orthoses) עמדו על 55.8% ושיעורי ההיענות לשימוש בנעליים מומלצות עמדו על 29.5%.

למרות ההתקדמות המשמעותית בנושא ופיתוח גישות טיפול חדשות בחולי RA, כאבים בכף הרגל נותרו תסמין נפוץ ומגביל. ממצאי המחקר תומכים בצורך בגישה נרחבת יותר לטיפולים ספציפיים בכף הרגל, והתערבויות מוכחות לטיפול בחולים.

Clin Rheumatol. 2009 Dec 8.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן