Pregabalin יעיל לטיפול בכאב נוירופתי בעקבות נזק לעמוד-שדרה (Neurology)

מחקר חדש מצא כי Pregabalin (Lyrica) מקל ביעילות על כאב נוירופתי מרכזי, בהשוואה לפלסבו, בחולים עם נזק לעמוד-שדרה. בנוסף, הטיפול לווה בשיפור במדד הגלובלי, כולל שיפור בשינה וירידה במדדי חרדה.

לדברי החוקרים, ידוע כי 40% מהחולים עם נזק לעמ”ש סובלים מכאב נוירופתי, וכרגע, אין דרך להביא להקלה משמעותית במרבית החולים הללו. כל טיפול חדש, שנמצא יעיל בחולים אלו, עשוי לסייע לאין ערוך, שכן החולים הללו לא סובלים רק מאיבוד יכולת התנועה, אלא חווים נוסף גם כאב משמעותי. חלק מהחולים ציינו כי זו התרופה הראשונה שהביאה להקלה אמיתית של הכאב.

שכיחות כאב כרוני בחולים עם נזק לעמ”ש עומדת על כ-66%, כמחצית מאלו יסבלו מכאב חמור. מגוון מנגנונים עומדים בבסיס הכאב. כאב נוירופתי מרכזי, הנובע מנגע או הפרעה לתפקוד מערכת העצבים המרכזית, משפיע על כ-40% מהחולים עם נזק לעמ”ש.

לאור עדויות ממחקרים קודמים, שמצאו כי Pregabalin יעיל במקרים של PDN (Painful Diabetic Neuropathy), ו-PHN (PostHerpetic Neuralgia), החוקרים ביקשו לבחון את Pregabalin בכלל החולים עם כאב נוירופתי מרכזי, הקשור בנזק לעמ”ש, ולהעריך הן את היעילות והן את הבטיחות של הטיפול.

במחקר הנוכחי, שכלל 137 חולים עם נזק לעמ”ש ממספר מרכזים רפואיים, המשתתפים חולקו באקראי למינון משתנה של 150-600 מ”ג Pregabalin ביום, או פלסבו, בנוסף לטיפול שקיבלו לכאבים, למרות ש-34 מהחולים שטופלו ב- Pregabalin הפסיקו את הטיפולים, שבוע לפני התחלת המחקר. המדד העיקרי כלל את מדד הכאב הממוצע, שנגזר מיומן כאב יומי, שמילאו המשתתפים, במהלך שבעת הימים האחרונים.

לאחר 12 שבועות, מצאו החוקרים ירידה משמעותית במדדי הכאב בקרב מטופלי Pregabalin , בהשוואה למטופלי פלסבו. בחלק מהמטופלים, יעילות זוהתה כבר לאחר שבוע אחד, ונשמרה לאורך כל תקופת המחקר.

גם במדדי המשנה העיקריים חלו שיפורים משמעותיים בעקבות טיפול ב- Pregabalin, בהשוואה לפלסבו, כולל שיעורי תגובה גבוהים יותר של תגובה של 30%, או יותר, ותגובה של 50%, או יותר (p<0.05). מספר רב יותר של מטופלים דיווחו על שיפור גלובאלי (P<0.001), ומספר גדול יותר של משתתפים דיווח על שיפור בהפרעות שינה (p<0.001) וחרדה (p<0.05).

המינון הממוצע של Pregabalin לאחר שלב ייצוב של 3 שבועות, עמד על 460 מ”ג ביום. תופעות הלוואי השכיחות בעקבות הטיפול כללו אינסומניה קלה עד בינונית, וסחרחורות, שלרוב היו זמניות. בצקות היו שכיחות יותר בעקבות טיפול ב- Pregabalin, עם שיעור של 20% מבין מטופלי Pregabalin, בהשוואה ל-6% בעקבות פלסבו. שיעור בצקות פריפריות במטופלי Pregabalin עמד על 10%.

שכיחות בצקות פריפריות באוכלוסיה זו, לא היתה גבוהה יותר מזו שזוהתה בקרב PHN ו-DPN, ממצא המכוון לכך שאימוביליות לא העלתה את שכיחות תופעת הלוואי הזו.

לסיכום, למרות שהמנגנון בבסיס כאב נוירופתי מרכזי, הוא מורכב, ההשערה היא כי אקסטיביליות-יתר משחקת תפקיד מרכזי.  שינויים בהתבטאות תעלות סידן בנוירונים מרכזיים ופריפריים, זוהו לאחר נזק למערכת העצבים, ופעילות על תעלות סידן מרכזיות, עשויה להיות חשובה ביעילות הטיפול ב-Pregabalin במקרים של כאב נוירופתי מרכזי.

Neurology. 2006;67:1792-1800

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן