ממחקר חדש עולה כי קיים קשר בלתי תלוי בין היקף מותניים ויחס מותן-ירך בנשים ובין הסיכון לכריתת כיס מרה. עדיין קיימת מחלוקת באשר לשאלה אם השמנה מרכזית קשורה בסיכון לאבני מרה, ללא קשר להשמנה כללית. השמנה מרכזית או בטנית, שהיא פקטור חשוב להפרעות מטבוליות דוגמאת תנגודת לאינסולין, היפר-אינסולינמיה, ירידה במספר הקולטנים לאינסולין ורמות HDL נמוכות, עשויה להשחק תפקיד גם בהתפתחות אבני מרה.

במחקר השתתפו 42,312 נשים בגילאי 39-66 בשנת 1986, שלא סבלו ממחלת אבני מרה, שהשיבו על שאלון באשר למשקל, גובה, היקף מותניים וירכיים ושכיחות ניתוח לכריתת כיס מרה.

במהלך מעקב של 514,823 שנות אדם, נרשמו 3,197 ניתוחים לכריתת כיס מרה. לאחר תיקנון סימולטני למדדי השמנה אזורית (היקף מותניים או יחס ירך-מותן) והשמנה כללית (BMI) , ולגורמי סיכון אחרים למחלת אבני מרה, בנשים עם היקף מותניים מתוקנן של 36 אינצ’ים ומעלה חושב RR של 1.96 (95% CI = 1.53-2.5), בהשוואה לנשים עם היקף מותניים מתוקנן קטן מ-26 אינצ’ים.

נמצא קשר ישיר בין יחס מותן-ירך ובין הסיכון לכריתת כיס מרה (RR=1.39, 95% CI=1.16-1.66) בנשים עם יחס מותן-ירך של 0.86 ומעלה, בהשוואה לנשים עם יחס מותן-ירך נמוך מ-0.70.

נמצא קשר בין היקף הבטן ויחס מותן-ירך ובין סיכון מוגבר של ניתוח כריתת כיס מרה, בלא תלות ב-BMI בנשים. הנתונים מצביעים על קשר משמעותי בין השמנה מרכזית ובין הסיכון לניתוח לכריתת כיס מרה בנשים.

Gut. Posted online February 14, 2006.

לידיעה במדסקייפ