בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine.

החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים לשאלות משאלון Revised UCLA Loneliness Scale. על-בסיס תשובות אלו יצרו החוקים מדד סיכום בדידות.

ארבע שנים מאוחר יותר (בין 2010 עד 2012), 8,936 מהמשתתפים הנותרים השיבו לאותן 20 שאלות בשנית. על-פי מדד הבדידות בשתי נקודות הזמן סווגו המשתתפים במחקר לאחת מבין ארבע קבוצות:

  1. רמת בדידות נמוכה באופן עקבי (ציון נמוך במדד בדידות בשתי נקודות הזמן)
  2. נסיגה בבדידות (משתתפים עם ציון גבוה בסקר הראשוני ונמוך בסקר החוזר).
  3. הופעה חדשה (משתתפים עם ציון נמוך בהתחלה וגבוה בסקר החוזר).
  4. רמת בדידות גבוהה באופן עקבי (ציון גבוה בשתי נקודות הזמן).

היארעות אירועים מוחיים נקבעה על-פי דיווח המשתתפים ונתונים מהרשומות הרפואיות.

בקרב כלל המשתתפים עם הערכת רמת הבדידות בתחילת הדרך תועדו 1,237 מקרים של אירוע מוחי במהלך השנים 2006-2018. בקרב אלו שהשלימו את הערכות הבדידות בשתי נקודות הזמן תועדו 601 אירועים מוחיים לאורך תקופת המעקב.

מהנתונים עולה כי גם לאחר תקנון לבידוד חברתי, תסמינים דיכאוניים, פעילות גופנית, מדד מסת גוף ומצבים רפואיים אחרים, החוקרים מצאו כי בקרב משתתפים שדיווחו על תחושת בדידות בסקר הראשון תועדה עליה של 25% בסיכון לאירוע מוחי, בהשוואה לאלו שלא סבלו מבדידות באותה עת (יחס סיכון של 1.25, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.47).

בקרב משתתפים שדיווחו על רמת בדידות גבוהה באופן עקבי בשתי נקודות הזמן תועדה עליה של 56% בסיכון להיארעות אירוע מוחי, בהשוואה לאלו שלא דיווחו על בדידות באותן נקודות זמן, לאחר תקנון לבידוד חברתי ודיכאון (יחס סיכון של 1.56, רווח בר-סמך 95% של 1.11-2.18).

החוקרים לא בחנו את הגורמים האפשריים בבסיס הקשר בין בדידות והסיכון לאירוע מוחי, אך משערים כי תתכן תרומה של גורמים פיזיולוגיים, כולל דלקת משנית לפעילות מוגברת של ציר היפותלמוס-היפופיזה-קורטקס אדרנל, גורמים התנהגותיים דוגמת היענות ירודה לטיפול תרופתי, עישון ו/או צריכת אלכוהול וגורמים פסיכו-סוציאליים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם בדידות כרונית סיכון גבוה יותר להיארעות אירוע מוחי. הם מדגישים את החשיבות של השלמת הערכה לבדידות על-רקע ההשלכות המשמעותיות במקרים בהם לא מזהים ו/או מתעלמים מתופעה זו.

eClinicalMedicine, June 24, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן