מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי 80% מהחולים ששוחררו מאשפוז באבחנה של אירוע מוחי איסכמי ראשון שבו לאשפוז חוזר, בעיקר בשל מחלות קרדיווסקולאריות וצרברווסקולאריות.

במטרה לאסוף מידע אודות אשפוזים בבתי חולים לאחר אירוע מוחי, החוקרים עקבו אחר 1,412 משתתפים (גיל ממוצע של 72.4 שנים; 52.1% נשים) ממחקר ARIC (או Atherosclerosis Risk in Communities), שהתגוררו במרילנד, מינסוטה, צפון קרוליינה ומיסיסיפי.

המשתתפים גויסו למחקר בין 1987 ו-1989 כאשר היו בגילאי 45-64 שנים והיו במעקב שנתי ולאחר מכן במעקב אחת לשנתיים מתאריך השחרור ועד לתאריך השחרור בעקבות אשפוז שני, תמותה, או תום המחקר בדצמבר 2019.

במהלך תקופת המחקר תועדו 1,143 אשפוזים לאורך 41,849 חודשי-אדם. מהנתונים עולה כי 81% מהמשתתפים אושפזו לאורך מעקב מקסימאלי של 26.6 שנים. אבחנה עיקרית של מחלות קרדיווסקולאריות וצרברווסקולאריות דווחה במחצית מכלל האשפוזים החוזרים.

לאורך תקופת המעקב, בהשוואה לאירוע מוחי ממקור תסחיף לבבי, הסיכון לאשפוז חוזר היה נמוך יותר במקרים של אירוע מוחי תרומבוטי/לקונארי (יחס סיכון מתוקן של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.71-0.95) ואירוע מוחי המורגי (יחס סיכון מתוקן של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.58-0.93). עם זאת, לאחר תקנון לפרפור פרוזדורים וסיכון מתחרה לתמותה, לא תועדו הבדלים משמעותיים בין סוגי האירוע המוחי.

בהשוואה לאירוע מוחי ממקור תסחיף לבבי, אירוע מוחי תרומבוטי/לקונארי לווה בסיכון נמוך יותר לאשפוז חוזר בתוך חודש (יחס סיכון מתוקן של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.93) ובין חודש אחד ועד שנה אחת (יחס סיכון מתוקן של 0.78, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.97) ואירוע מוחי המורגי לווה בסיכון מופחת בין חודש אחד ועד שנה אחת (יחס סיכון מתוקן של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.41-0.87).

החוקרים מסכמים וכותבים כי דרושים מחקרים נוספים להערכת אמצעים להגנה קרדיווסקולארית וצרברווסקולארית, בפרט בשנה הראשונה לאחר היארעות אירוע מוחי, עם דגש בולט במיוחד בחולים לאחר אירוע מוחי ממקור תסחיף לבבי.

Neurology, Jan 5, 2024

לידיעה במדסקייפ