מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי ראשון בחייהם בהם תועדו ערכי LDL נמוכים מ-70 מ”ג/ד”ל, מתן טיפול בסטטינים לווה בסיכון מופחת משמעותית לסיבוכים ותמותה מכל-סיבה לאחר שלושה חודשים, אם כי לא תועדה השפעה מגנה מפני הישנות אירוע מוחי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים מוצקים אודות התועלת של טיפול בסטטין על הסיכון לאירועים וסקולאריים מוקדמים כאשר ערכי LDL ההתחלתיים כבר נמוכים מ-70 מ”ג/ד”ל בעת האשפוז בשל אירוע מוחי איסכמי ראשון.
החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שכלל חולים עם אירוע מוחי איסכמי חד ראשון בחייהם וערכי LDL נמוכים מ-70 מ”ג/ד”ל ללא טיפול קודם בסטטינים. התוצא העיקרי של המחקר היה משלב של אירוע מוחי (המורגי או איסכמי), אוטם לבבי ותמותה מכל-סיבה בתוך שלושה חודשים.
מדגם המחקר כלל 2,850 חולים (גיל ממוצע של 69.5 שנים; 63.5% גברים). טיפול בסטטין באשפוז ניתן ל-74.2% מהחולים.
שיעורי התוצא העיקרי לאחר שלושה חודשים עמדו 21.5% מהחולים בזרוע המעקב בלבד, לעומת 6.7% בזרוע הטיפול בסטטינים (p<0.001), אך שיעור אירועים מוחיים (2.65% לעומת 2.33%), אירוע מוחי המורגי (0.16% לעומת 0.10%) ואוטם לבבי (0.73% לעומת 0.19%) לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות.
מניתוח סטטיסטי עלה כי הסיכון לתוצא העיקרי המשולב היה נמוך משמעותית בחולים שקיבלו טיפול בסטטינים (יחס סיכון משוקלל של 0.54, רווח בר-סמך 95% של 0.42-0.69). עוד עולה מהנתונים כי טיפול בסטטין לא הביא לעליה בסיכון לאירוע מוחי המורגי (יחס סיכון משוקלל של 1.11, רווח בר-סמך 95% של 0.10-12.28).
החוקרים מסכמים וכותבים כי כשלושה מכל ארבעה חולים עם אירוע מוחי איסכמי ראשון בחייהם ערכי LDL נמוכים מ-70 מ”ג/ד”ל קיבלו טיפול בסטטין באשפוז. הטיפול להפחתת רמות השומנים בדם, בהשוואה לאי מתן טיפול בסטטינים, לווה בירידה משמעותית בסיכון לתוצאה המשולב ותמותה מכל-סיבה לאחר שלושה חודשים, אם כי לא הפחית את הסיכון להישנות אירוע מוחי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!